רפואת שיניים לילדים ומה באמת מתחבא מאחורי הענין

בימים האחרונים הרוחות סוערות בגלל ההעברה (או המחטף) מתקציב התרופות לתקציב רפואת שיניים לילדים. יש כמובן דעות שונות, ואפילו החתמה על עצומות, כאשר כל קבוצת לחץ מעלה נימוקים רבים ומשכנעים למה דרכה יותר צודקת.

לא אכניס את ראשי למיטה החולה של השאלה מה חשוב יותר, תיקון סתימה או הצלת חיים. אינני יודע האם כשמדברים על תרופות מצילות חיים זה אכן המצב או שמדובר בדחיית המוות לחדשיים שלשה, יותר הארכת הסבל מאשר הארכת החיים.
גם אינני יודע אם הכוונה האמיתית של השר היתה לדאוג לבריאות השן או להסיר את נטל ההוצאה ממשפחות השייכות למגזר מאד מסויים.

אבל ענין אחד באמת מטריד אותי : במרבית המאמרים שהתפרסמו בנושא נכללה הקביעה כי לפחות בכל הנוגע למתגייסים לצבא הנטל נופל היום על צה"ל - בין 6 ל -12 סתימות לכל חייל מתגייס !!.

אם כך, אפשר היה לקחת את התקציב מצה"ל ולהעביר אותו לילדים, הרי ממילא בסופו של דבר הטיפול יבוצע על חשבון המדינה. נשמע הגיוני, לא כן ?

אלא מה, לקחת תקציב מצה"ל הרבה יותר קשה מעקירת שן. בנוסף, הרי מהלך כזה יעורר זעקה נוספת כלומר לוקחים תקציב שמיועד לטפל במי שמתגייס לצבא ומחלקים אותו גם לילדים שלא יתגייסו לצבא - היתכן ?

מה שמחזיר את הדיון לבעיה הישנה שאין לה פתרון - איך מחלקים את עוגת התקציב בין מגזרי אוכלוסיה שונים והאם ראוי להתחשב או להתעלם בענין כזה משאלת השירות בצבא.

ועוד הערה:
אז אולי הפתרון האמיתי הוא למשל לקחת את הכסף מטיפולי הפריון שעלותם מוטרפת לחלוטין ?
לא, אין בכך שלילה של זכותה של כל אשה ללדת (מענין שאף פעם לא מזכירים את זכותו של בן הזוג להיות אב בלי לחפש בת זוג אחרת...), יש בכך רק תיקון המעוות שקבע שזכות ללדת פירושו חובה שהציבור יממן זאת.

לפי ההגיון המעוות הזה שהתקבל בלחץ של שדולות כאלה ואחרות אם שוויון הזכויות פירושו חובה על המדינה/החברה/הציבור/משלם המסים הרי הוא מחייב אינספור תוצאות בלתי הגיוניות כמו " זכותו של כל אחד לבחור את צבע השיער משמעותה שחובה לממן לכל אחד הוצאות צביעת שיער" - הרי כל הקורא יצחק.
(אנא, אל תטרחו להסביר לי את ההבדל התהומי בין צבע שיער והורות. זו היתה דוגמה אקראית על דרך האבסורד)

נכון, שוויון זכויות הוא ענין ראוי - אסור למנוע מאחד מה שמותר לאחרים. (גם כאן יש אולי יוצאים צן הכלל אבל אתעלם מכך כרגע).
אבל האם זכותו של כל אחד ללמוד באוניברסיטה או להשתתף באולימפיאדה פירושה של דבר שחובה על האניברסיטה לקבל כל תלמיד בלי להתחשב בכישוריו או להעניק כרטיס משתתף באולימפיאדה בלי להתחשב בהישגים ?.

הזכות, שאינה בדיוק אוניברסלית, במקרה זה פירושה שאסור למנוע אשה מללדת (תגידו את זה לסינים...) - אבל המימוש בפועל אינו שווה ערך לזכות למימוש, כאן יש הבדלים בין בני האדם וטוב שכך אחרת העולם והחיים היו מאד משעממים.

טיול קצר ונחמד - מוזיאון ניסכו למוזיקה מכנית

אתמול היה מזג אויר נעים, נסענו לטיול של בוקר לעין הוד.

ביקרנו במוזיאון ניסכו (יותר אוסף ממוזיאון כי יש גם הדגמות) כדי להתפעל מעתיקות בנות 100 עד 300 שנה בתחום המוזיקה המכנית, בעיקר תיבות נגינה ופסנתרים מכניים.

הנוף נהדר, במיוחד אם מזג האויר מאפשר יציאה אל המרפסת הגדולה, שם אפשר גם לשתות קפה.

בעל המקום איש שיחה חביב.

המוצגים העלו חיוך של שמחה על שפתי. ראיתי דומים להם בתכנית האנטיקות של ה BBC אבל צפיה בטלביזיה לא מהנה כמו צפיה מקרוב במכשירים - והקשבה לנגינתם.

רצוי לתאם את הביקור לשעה בה נערכת הדגמה של נגינת המכשירים. הסיור המודגם אורך כ - 45 דקות. יש גם חנות ובה כמה עתיקות למכירה והרבה צעצועי ילדים עם תיבות נגינה פשוטות מודרניות.

אז הנה הכרטיס שלהם עם הפרטים :

אח"כ המשכנו עוד כמה ק"מ לכפר הערבי עין - חוד ושם סעדנו צהריים במסעדת הבית. שוב נוף מדהים ובאמצע השבוע המסעדה היתה כמעט ריקה, בלי רעש ובלי לחץ. אין תפריט, אז אפילו לא צריך להחליט מה להזמין. מביאים מה שבישלו (אפילו אם כל יום מבשלים בדיוק את אותם המאכלים, זה נחמד).