שוב אנו בפני שביתת רופאים. כמו תמיד, מציגים שתי עמדות מנוגדות לחלוטין. הרופאים מנפנפים בנתוני המשכורת הבסיסית והשכר לשעה (שניהם מבישים), האוצר מנפנף בנתוני סך הכל ההשתכרות (הרבה יותר מכובדת).
משום מה נראה לי כי שני הצדדים מעדיפים להתעלם מהסיבה האמיתית למצב.
הרי ברור על פניו שאין הצדקה כלכלית לשלם 400% בעד תורנויות, עדיף להעסיק רופאים נוספים בעבודת משמרות. אז למה משלמים? לדעתי פשוט מפני שאין רופאים נוספים זמינים.
איך לודא שהרופאים הנושאים בנטל התורנויות יסכימו לעבוד בצורה כל כך מטורפת (מבחינת שעות עבודה ברצף) ? פשוט מאד, נותנים להם משכורת בסיסית נמוכה ומחייבים אותם לתורנויות על ידי הגזר של תמורה גבוהה בשעות הללו. אילו שילשו את השכר הבסיסי וחתכו את דמי התורנויות לשליש מי היה מסכים לבצע תורנויות ?
אז למה אין מספיק רופאים? נראה לי שזה לא מקרי אלא מכוון.
אילו היו מספיק רופאים זמינים לבתי חולים כדי שניתן יהיה להטיל על כל אחד רק משרה בהיקף רגיל של נניח 8 שעות ביום אזי אף אחד מהם לא היה מסכים לעבוד תמורת 23 שקלים לשעה, גם לא תמורת 42 שקלים לשעה. בשכר כזה ובהיקף עבודה כזה אי אפשר להתקיים. על כן במקרה כזה היה צריך להעלות את שכר הבסיס בשיעור עצום, אולי פי 3 או 4 , יחד עם הכפלת או שילוש מספר הרופאים כדי להבטיח שירות רפואי מסביב לשעון. את זה ודאי שהאוצר לא יסכים לבלוע.
גם לרופאים הותיקים זה ודאי מצב נוח. רובם ממילא המירו את התורנויות בפרקטיקה פרטית כזו או אחרת, בדרך כלל במסגרת קופות החולים. אילו היו פי שלשה רופאים (ומטבע הדברים גם פי שלשה רופאים מומחים) אזי קופות החולים היו מיד מורידות את תעריפי התשלום לרופאים - הכלל הידוע של ביקוש והיצע. גם פרקטיקה פרטית ממש היתה סובלת מצניחת תעריפים.
גם לרופאים הותיקים זה ודאי מצב נוח. רובם ממילא המירו את התורנויות בפרקטיקה פרטית כזו או אחרת, בדרך כלל במסגרת קופות החולים. אילו היו פי שלשה רופאים (ומטבע הדברים גם פי שלשה רופאים מומחים) אזי קופות החולים היו מיד מורידות את תעריפי התשלום לרופאים - הכלל הידוע של ביקוש והיצע. גם פרקטיקה פרטית ממש היתה סובלת מצניחת תעריפים.
איך שומרים על מספר רופאים נמוך? לא מרחיבים פקולטות לרפואה ומקשים על קבלת רשיון למי שלמד בחו"ל, לא רק בגלל חשש (אמיתי) לרמה לא מתאימה אלא גם כדי לא להגדיל מדי את מספר הרופאים הזמינים.
כך שומרים על הסטטוס קוו - מעט רופאים + חיוני שיעבדו הרבה שעות + פיתוי לתוספת שעות עבודה על ידי תיגמול גבוה בעד השעות הנוספות ונמוך מאד בעד המשרה הבסיסית.
יתרה מזו, רופא ותיק שיכול לארגן לעצמו הכנסה מחוץ למסגרת בית החולים כבר לא מעונין בתורנויות אמיתיות, לכל היותר כוננות וגם זה בתנאי שלא יפריעו לא יותר מדי. אני בטוח שכל רופא ותיק זוכר בחלחלה את עומס העבודה שנכפה עליו בראשית דרכו. טוב לשמור קשר עם בית חולים תמורת שכר בסיסי אבל תורנויות ? על כן אין פלא שבמשך שעות ארוכות בתי חולים מאוישים כמעט רק על ידי מתמחים בלבד.
יתרה מזו, רופא ותיק שיכול לארגן לעצמו הכנסה מחוץ למסגרת בית החולים כבר לא מעונין בתורנויות אמיתיות, לכל היותר כוננות וגם זה בתנאי שלא יפריעו לא יותר מדי. אני בטוח שכל רופא ותיק זוכר בחלחלה את עומס העבודה שנכפה עליו בראשית דרכו. טוב לשמור קשר עם בית חולים תמורת שכר בסיסי אבל תורנויות ? על כן אין פלא שבמשך שעות ארוכות בתי חולים מאוישים כמעט רק על ידי מתמחים בלבד.
אם הניתוח שלי נכון, כנראה שהמצב ישאר כך לעד תוך כדי זחילה כזו או אחרת בשכר הבסיסי אלא אם מישהו בהנהלת המדינה יבין סוף סוף שצריך להתחשב גם בחולים. חזון אחרית הימים...
ועדכון מיום 11-4-2011 : נראה כי עיקר הדיון בדבר פתרון מוסט לנושא השר"פ. הרי זו אותה מלכודת כמו התורנויות. כדי שרופא יוכל לקבל הכנסה משר"פ הוא צריך להיות עובד בסגל בית החולים. לכן ניתן להמשיך לפתות או להכריח אותו (תלוי מי האומר) לעבוד בשכר בסיס נמוך ולהציע את השר"פ ככלי לתוספת הכנסה. את הבעיה העיקרית של חוסר ברופאים לא יפתרו.
ועדכון מיום 11-4-2011 : נראה כי עיקר הדיון בדבר פתרון מוסט לנושא השר"פ. הרי זו אותה מלכודת כמו התורנויות. כדי שרופא יוכל לקבל הכנסה משר"פ הוא צריך להיות עובד בסגל בית החולים. לכן ניתן להמשיך לפתות או להכריח אותו (תלוי מי האומר) לעבוד בשכר בסיס נמוך ולהציע את השר"פ ככלי לתוספת הכנסה. את הבעיה העיקרית של חוסר ברופאים לא יפתרו.
