אדם - גבר או אשה, צעיר או מבוגר, מחליט שהוא עיתונאי ומחפש לקבל שכר, אפילו מועט, כדי למלא תפקיד של עיתונאי. מרגע שמצא עבודה , לא רק שהעניק לעצמו את התואר אלא שמישהו מוכן גם לשלם לו ועל כן הוא מתחיל להאמין שהשמש זורחת לו מהתחת, שהוא - או היא - יודע הכל, מבין הכל, מומחה לכלדבר ושתפקידו להפיץ ברבים את דברי האיוולת שלו. יש עוד כמה וכמה תארים שאנשים מעניקים לעצמם או מקבלים מחבריהם הקרובים (בדרך כלל בעיסקת חליפין) כמו למשל משורר, אמן, אינטלקטואל, איש רוח.
אבל העיתונאי מזיק יותר מהאחרים כי המעסיק שלו גם נותן לו במה לפרסם את השטויות. עד מתי ?
למען ההגינות, יש גם עיתונאים שקולים ואחראיים. אבל הם במיעוט
