אז לאן מתקדמת תנועת המחאה ?

קצת קשה לנחש אבל הנה מה שעולה בדעתי :

- עם או בלי וד"ל, דירות בתל-אביב לא ימצאו במהרה כי אין קרקע פנויה. גם הקרקע שישנה איננה של המינהל. אפשר אולי לתת פתרונות של פינוי בינוי (לגובה) אבל זה יקח שנים. אולי זה יעזור לילדי המפגינים - וגם זה יהיה יפה.

- כסף עודף אף פעם אין לממשלה. להדפיס כסף כנראה פישר לא יתן (ובצדק). על כן לפני שמחליטים  על הוצאה חדשה למען הציבור צריך להחליט מאין לקחת אותו.

   - מתקציב הבטחון ? במקרה הטוב אולי סכום סמלי.

   - מתקציב החינוך ? זה יחזק את תנועת המחאה שרוצה תוספת

   - מתקציב המשטרה ? גם ככה הם לא גומרים את היום

   - מתקציב הבריאות ? עוד לא גמרו את ענין הרופאים

   - מתקציבי ההתנחלויות ?  מתקציבי הישיבות ? הקואליציה תיפול

וכן הלאה וכן הלאה.

מה נשאר ? כמובן העלאת מסים. 

 - מע"מ ? על זה הרי מוחים

- מס הכנסה ? חלילה

- מס חברות ? הרי הטייקונים מאיימים לברוח לחו"ל עם המפעלים

מה נשאר ? מס על "עשירים" !!!, ממש נהדר.

 - נחזיר את מס העזבון

 - נעלה את המס על רבית ורווחי הון בבורסה

פתרון פשוט, לא?

 - אלה שעשירים באמת לא ישלמו מס עזבון. יוקמו נאמנויות, יוברחו כספים, חברות זרות יחזיקו בנכסים כאן - יש פתרונות. מי כן ישלם? מעמד הביניים.

 - תוספת מס על הבורסה, מי ישלם? כל ציבור השכירים שמפריש כל חודש לקופות הגמל שסידרה לו המדינה אצל חברות הביטוח (של אותם טייקונים) בדמי ניהול מופקעים. זה שוב מעמד הביניים שימצא את עצמו ברבות הימים (לקראת פרישה) עם קופה ריקה. נכון, יקבלו היום גן חינם לשלש שנים אבל הילדים יגמרו את הגן וההורים ימשיכו לשלם מס נוסף מהחסכונות שלהם בעשרות השנים הבאות.

אז אנא בטובכם מקבלי ההחלטות, אל תלכו בדרך הזאת. אולי דוקא תחזרו להנפיק אגרות חוב יעודיות לקופות הגמל ותדאגו לקצץ באכזריות את דמי הניהול שמותר לגבות.

רוצים פתרון מידי לחלק מהבעיות ? פתחו את השער לתחרות חופשית אמיתית בהרבה תחומים ככל האפשר. לממשלה זה לא יעלה כסף, זה רק ירגיז כמה מונופוליסטים.  דוקא במוצרים של יום יום כולנו נחנקים ממחירי היבואנים הבלעדיים. הרשו יבוא מקביל של כמעט הכל, החל מסוללות וכלה במוצרי נייר וחיתולים.

 כדי לסבר את האוזן, ספוג חליפי לאזניה של סוני עולה אצל היבואן 30 ש"ח ליחידה . באמזון, אמנם לא תוצרת סוני , 3 זוגות ב -5 סנט !!! מישהו יכול לחשב את ההפרש באחוזים ? לכן נוח לחיות בארה"ב וקשה לחיות כאן.

עוד דוגמה ? הכריחו את חברות התרופות לארוז אותן בהתאם למינון המקובל, נניח 15 גלולות של אנטיביוטיקה במקום כיום 2 אריזות של 10 יחידות שמאפשרות ליצרן למכור עוד 25% מהתרופה ולקופות החולים לגבות בעד שתי אריזות כאשר אחר כך ממילא 5 גלולות הולכות לפח.

יש אינספור דוגמאות איך לקצץ ביוקר המחיה, צריך רק קצת מחשבה עם רצון טוב.

יהיה הרבה יותר נעים לחיות כאן ותרויחו זמן לטיפול בנושאים הכבדים שאין להם פתרון מיידי 

מה לא הזכרתי ? את הניצול הציני הצפוי (ויש כבר סימנים ראשונים) של המחאה כדי להשיג קולות לבחירות. אבל זה ענין אחר.

התנועה העממית נגד יוקר המחירים בישראל

ההתקדמות הברוכה של המחאות נגד יוקר המחירים בישראל תופסת תאוצה מיום ליום. אם היא תימשך מספיק זמן אולי יחולו כמה שינויים בשוק שלנו.

לפתע, כל המדיה מפרסמת תחקירים כאלה ואחרים בנושא. כל תחקיר עם כותרות ענק. כל תחקיר חושף עוד שערוריה כזו או אחרת בתחום המחירים.

איפה היתה המדיה לפני חודש ? לפני שנה ? לפני חמש שנים ? את מה בדיוק הם חוקרים ואיזה תגליות נעלמות הם חושפים ? הרי כל ישראלי, ובודאי כל ישראלי שביקר פעם בחו"ל, מכיר היטב את המצב. ממשחת שיניים דרך טלפון סלולרי ועד למכונית ודירה הכל יקר בישראל. חלק בגלל המסים - אבל בפירוש לא הכל.

אז איפה היתה המדיה קודם? זה כנראה די פשוט - אסור להיכנס למלחמה עם המפרסמים כי שם מונח הרווח של המדיה. מי שיפגע, נניח בתנובה,  יפסיד את הפרסומות של תנובה ויינזק בכיס.



איך לפתע השתנה המצב ולמה מותר לפתע ל"חשוף את האמת" ? גם זה כנראה די ברור. אמנם מסוכן לכתוב נגד מפרסם יחיד אבל כאשר הסערה הציבורית מספיק חזקה והתלונות מוטחות בכלל המפרסמים (אין הפליה..) אז מדובר בחדשות המבטאות את רחשי הלב של הציבור והכל בסדר. נזכור גם שכאשר כל המדיה עוסקת בכל מגזרי השוק נעלם הפחד מפני הפסקת הפירסום - כי הרי לא סביר שכל המפרסמים יפסיקו את כל הפירסום בכל ענפי המדיה.

נוצרה רשת בטחון ולפתע יש "עתונות לוחמת". כל כתב זוטר שופע תחקירים שאינם מחדשים דבר לאיש אבל לפחות (ותודה על כך) מלבים את המחאה ושומרים עליה מפני התמוססות.

עדיין לא חשפו את הכל, אפילו לא את קצה הקצה של הכל. הקוטג' הוא רק דוגמה אחת מיני רבות.  נראה מי "יחשוף" ראשון שערוריות נוספות, הנה כמה הצעות :

- מחירי התרופות האמיתיים וההסדרים בין היצרנים לקופות החולים. איך זה שחלק מן התרופות השגרתיות עולות לקופה פחות מהשתתפות החבר? איך זה שתרופות שגרתיות מסופקות באריזה קטנה מזו של המינון המקובל (כמו אנטיביוטיקה) כך שצריך לרכוש שתי אריזות ולשלם פעמיים השתתפות עצמית ?

- מדוע סוללות למכשירי שמיעה לא רק שאינן בסל אלא שהן נמכרות, נניח ברעננה, במחיר כפול או משולש ממחירן בחנות מכובדת ברחוב אוקספורד בלונדון ? בלונדון עלות החנות נמוכה יותר? בלונדון שכר העבודה נמוך יותר? המס נמוך יותר?

- זה נכון גם לסוללות מכל סוג אחר... גם למכשירי גילוח, גם לסבון, גם למשחת שיניים, גם למברשת שיניים - בקיצור, לכל מותג שיש לו סוכנות בלעדית לישראל שנהנית מהגנת מכון התקנים, המכס, משרדי הממשלה ומי לא. זה עוד לפני שהגענו אל האורז, השמן, התה והקפה, הגבינות הקשות וכו' וכו'.

אין טעם לנסות לפרט כאן את כל המוצרים שמחירם מופקע בישראל. אשאיר את זה למדיה, אפשר לפרסם כל יום תחקיר במשך שנים בלי למצות את הנושא.   

תפנית מוזרה בענין מרד הקוטג' התפרסמה היום

עובדות מוזרות מכל דמיון : חבר כנסת אחד (אקוניס שמו) העלה הצעה "מופלאה" לפתרון יוקר המחיה בישראל. ההצעה כל כך מופלאה עד שנדמה לי ששום חבר כנסת לא היה מסוגל להגות אותה ללא סיוע של לוביסט זה או אחר, אבל על כך ודאי לא נשמע לעולם.

מה ההצעה? נוזיל את עלויות המחיה על ידי ביטול מס ערך מוסף על מצרכי מזון, כולם - לא רק קוטג'.

מה המשמעות ?

פתרון מופלא נוסח ישראל שלפיו על פני הדברים כולם מרויחים.
 והאמת :

- המדינה תעביר כסף מכיס אחד של משלם מסים לכיסו השני -  כי מי/מה מממן את ביטול המס?

- מי שלא משלם מס ימשיך לצחוק ורק ירויח

- המדינה תמצא מקור אחר למימון הקטנת ההכנסות (קיצוץ בחינוך? העלאת מס אחר?)

- העם ישמח, ישכח וינטוש את מרד הקוטג'

- יצרני המזון, היבואנים והמשווקים ינשמו לרווחה וימשיכו לסחוט את הציבור כי השלטון יסיר מהם דאגה וישמור על  ההכנסה של בעלי ההון. מס מלא הם ממילא לא משלמים כי יש להם יעוץ מס משובח.

- חברי הכנסת שיצביעו בעד ירויחו כמה קולות בבחירות הבאות

- האוצר שיתנגד יצא מנוול (וזה תמיד משמח את כולם)

אבל עיקר שכח אותו חבר כנסת : זה אמור להיות מרד צרכנים אמיתי ראשון במדינתנו. המלחמה היא נגד יוקר המחיה שמתנקז לכיסים של בעלי הון בודדים ו/או לאוצר המדינה. תוצאתו אמורה להיות הזזת המדינה לכיוון נורמלי לאורך ימים. 

הפתרון המוצע רק ינציח את המצב על ידי דחיית מרד הצרכנים.

ובכלל, למה לא לבטל כליל את המע"מ ? הכל כמעט יוזל לתקופה מסוימת עד לסבב הקרוב הבא של העלאות מחירים שיקזזו את ביטול המס. כבר היו דברים מעולם. 

מנהג מגונה של רשויות למיניהן

בחדשיים  האחרונים נתקלתי 5 פעמים במנהג חדש ומגונה של רשויות בקשר עם האזרח : פניות של הרשויות הנוקבות במועד אחרון לתשובה או לתשלום מגיעות לידי אחרי המועד האחרון הנקוב.

להאשים את הדואר בעיכוב ? לאו דוקא. שתיים מן ההודעות  (מרשות תכנון ובהן הזדמנות להתנגד לבקשת הקלות בתכנית בנין) הגיעו במעטפה רגילה ועל כן היתה עליהן חותמת הדואר המעידה על מועד המשלוח וזה היה מאוחר מהתאריך האחרון לתגובה.

שלוש אחרות (תשלום מס שבח, תשלום מים למעיינות השרון, תשלום מסי מועצה אבן יהודה) הגיעו ללא חותמת דואר  ובכולן יש מחיר לאיחור בתשלום.

נראה לי  שלא מוגזם לדרוש שהדואר יואיל להחתים את כל דברי הדואר בציון מועד המשלוח שאחרת הוא משתף פעולה עם הרשויות במנהג המגונה הזה.

אולי מבקר המדינה יקרא במקרה את הפרסום הזה ויחליט לחקור את מימדי התופעה....

שביתת הרופאים - אולי נקודת מבט חדשה ?

שוב אנו בפני שביתת רופאים. כמו תמיד, מציגים שתי עמדות מנוגדות לחלוטין. הרופאים מנפנפים בנתוני המשכורת הבסיסית והשכר לשעה (שניהם מבישים), האוצר מנפנף בנתוני סך הכל ההשתכרות (הרבה יותר מכובדת).

משום מה נראה לי כי שני הצדדים מעדיפים להתעלם מהסיבה האמיתית למצב.

הרי ברור על פניו שאין הצדקה כלכלית לשלם 400% בעד תורנויות, עדיף להעסיק רופאים נוספים בעבודת משמרות. אז למה משלמים? לדעתי פשוט מפני שאין רופאים נוספים זמינים.

איך לודא שהרופאים הנושאים בנטל התורנויות יסכימו לעבוד בצורה כל כך מטורפת (מבחינת שעות עבודה ברצף) ? פשוט מאד, נותנים להם משכורת בסיסית נמוכה ומחייבים אותם לתורנויות על ידי הגזר של תמורה גבוהה בשעות הללו. אילו שילשו את השכר הבסיסי וחתכו את דמי התורנויות לשליש מי היה מסכים לבצע תורנויות ?

אז למה אין מספיק רופאים? נראה לי שזה לא מקרי אלא מכוון.

אילו היו מספיק רופאים זמינים לבתי חולים כדי שניתן יהיה להטיל על כל אחד רק משרה בהיקף רגיל של נניח  8 שעות ביום אזי אף אחד מהם לא היה מסכים לעבוד תמורת 23 שקלים לשעה, גם לא תמורת 42 שקלים לשעה. בשכר כזה ובהיקף עבודה כזה אי אפשר להתקיים. על כן במקרה כזה היה צריך להעלות את שכר הבסיס בשיעור עצום, אולי פי 3 או 4 , יחד עם הכפלת או שילוש מספר הרופאים כדי להבטיח שירות רפואי מסביב לשעון. את זה ודאי שהאוצר לא יסכים לבלוע.

גם לרופאים הותיקים זה ודאי מצב נוח. רובם ממילא המירו את התורנויות בפרקטיקה פרטית כזו או אחרת, בדרך כלל במסגרת קופות החולים. אילו היו פי שלשה רופאים (ומטבע הדברים גם פי שלשה רופאים מומחים) אזי קופות החולים היו מיד מורידות את תעריפי התשלום לרופאים - הכלל הידוע של ביקוש והיצע. גם פרקטיקה פרטית ממש היתה סובלת מצניחת תעריפים.

איך שומרים על מספר רופאים נמוך? לא מרחיבים פקולטות לרפואה ומקשים על קבלת רשיון למי שלמד בחו"ל, לא רק בגלל חשש (אמיתי) לרמה לא מתאימה אלא גם כדי לא להגדיל מדי את מספר הרופאים הזמינים.

כך שומרים על הסטטוס קוו - מעט רופאים + חיוני שיעבדו הרבה שעות + פיתוי לתוספת שעות עבודה על ידי תיגמול גבוה בעד השעות הנוספות ונמוך מאד בעד המשרה הבסיסית.

יתרה מזו, רופא ותיק שיכול לארגן לעצמו הכנסה מחוץ למסגרת בית החולים כבר לא מעונין בתורנויות אמיתיות, לכל היותר כוננות וגם זה בתנאי שלא יפריעו לא יותר מדי. אני בטוח שכל רופא ותיק זוכר בחלחלה את עומס העבודה שנכפה עליו בראשית דרכו. טוב לשמור קשר עם בית חולים תמורת שכר בסיסי אבל תורנויות ? על כן אין פלא שבמשך שעות ארוכות בתי חולים מאוישים כמעט רק על ידי מתמחים בלבד.

אם הניתוח שלי נכון, כנראה שהמצב ישאר כך לעד תוך כדי זחילה כזו או אחרת בשכר הבסיסי אלא אם מישהו בהנהלת המדינה יבין סוף סוף שצריך להתחשב גם בחולים. חזון אחרית הימים...

ועדכון מיום 11-4-2011 : נראה כי  עיקר הדיון בדבר פתרון מוסט לנושא השר"פ. הרי זו אותה מלכודת כמו התורנויות. כדי שרופא יוכל לקבל הכנסה משר"פ הוא צריך להיות עובד בסגל בית החולים. לכן ניתן להמשיך לפתות או להכריח אותו (תלוי מי האומר)  לעבוד בשכר בסיס נמוך ולהציע את השר"פ ככלי לתוספת הכנסה. את הבעיה העיקרית של חוסר ברופאים לא יפתרו.

הרהור על טיול לצפון הארץ

רבים מטיילים לצפון הארץ כדי להנות מהפריחה השופעת ומזרימת המים בנחלים לאחר הגשמים האחרונים.

אם מותר לי להמליץ, אל תשכחו לראות ולהבין את משמעות חניון הטנקים בפאתי קרית שמונה ואת זו של גדרות התיל והשלטים "זהירות מוקשים" ליד הכניסה למפל הבניאס. יש כמובן עוד כאלה באיזור, הבחירה מקרית לחלוטין.

לא כל המדינה היא תל-אביב ויש אנשים עם דאגות יומיות  יותר כבדות מאשר לאיזה מסעדה או מקום בילוי כדאי לצאת הערב או איזה צימר בצפון מציע את מירב הפינוקים. לעתים נדמה שיש ציבור לא קטן שנוטה לשכוח - או אולי להתעלם - מהפן הזה של החיים במדינת ישראל.

לא שיש בכך חידוש. במלחמת השחרור דיברו על אלה שבילו את המלחמה בקפה פילץ על הטיילת בתל-אביב. במלחמת ההתשה ובמלחמת לבנון הראשונה (וכנראה גם בשניה) נשמעו לא מעט הערות על החיים במרכז הארץ שהתנהלו כרגיל, כאילו אין מלחמה בארץ.

אינני חושב שצריך להיות שקוע כל הזמן במחשבות מיליטריסטיות או חלילה בדיכאון. אבל מן הראוי לזכור שיש גם את הפן הזה לקיומנו כאן ולא להדחיק אותו לחלוטין מן התודעה. ההדחקה לא תעלים אותו.

עצה לקורא : מסמכים שכדאי לשמור

התחלתי לאחרונה לפדות כספי ביטוחי מנהלים וקופות גמל למיניהן, רובן כוללות גם כספי פיצויים ממקומות עבודה שונים.

בפניה הראשונה אל הקופה/ביטוח מסתבר כי מי שמבקש לקבל את כספו חייב להמציא :

1. טופס 161 - הודעה ששלח המעביד למס הכנסה בעת סיום העבודה

2. טופס 161 א' - המשלים לטופס לעיל שחתם עליו העובד

3. אישור המעביד על הסבת הזכויות בקופה/בביטוח לידי העובד

4. אישור מפקיד השומה (שגם הוא מסתמך על חלק מהנ"ל שיש להציגם בפניו) כמה מס יש לגבות, אם בכלל.
כדי להסיר ספק, יש הסבר הגיוני ומעוגן בחוק לצורך במסמכים אלה.

אינני יודע איך נחלצים מהתסבוכת כאשר חסר מסמך ממסמכים אלה ובמיוחד אם המעביד כבר לא קיים (ועבדתי אצל כמה שכבר נעלמו). במקרה הטוב מדובר ודאי בעיכוב של חדשים רבים, במקרה הרע ישולם מס מירבי גם על כספים פטורים (45% למיטב ידיעתי).

כדי להבהיר, כל המסמכים האלה אמורים להיות בתיק הקופה או הביטוח וגם בתיקי מס הכנסה כי הם נשלחים לשם על ידי המעביד. אבל מה לעשות, החיפוש קשה עליהם ואולי גם לא תמיד מוצאים. על כן דורשים מהעובד (לשעבר) להמציא אותם מחדש. 

למזלי אני אספן מסמכים כפייתי כך שכמה שעות חיפוש (45 שנות מסמכים...) פתרו את הבעיה.

אז ראו הוזהרתם - הקפידו לקבל מסמכים אלה בעת עזיבת מקום עבודה והקפידו לשמור עליהם מכל משמר. אם כבר עזבתם מקומות עבודה ואין לכם מסמכים אלה התחילו כבר עכשיו בנסיונות להשיג אותם כי הזמן לא פועל לטובתכם בענין זה.  אשתי זכתה לתשובה ממעביד מהמכובדים בארץ : "אם זה ישנו זה ודאי בארכיון, יקח כ -3 חדשים לאתר את המסמך".

ואחרון חביב, בביקור במפעל באיטליה לפני מספר שנים התברר לי כי לכל עובד בתעשיה (ואולי גם לאחרים) יש פנקס עובד הנודד איתו ממעביד למעביד. נתונים מהסוג האמור לעיל נרשמים בפנקס !! כשראיתי זאת קצת גיחכתי על הארכאיות של השיטה. עכשיו אני יודע כמה היא חכמה.

איך נפטרים מרכב נטוש?

מול הבית חונה פיז'ו ישנה - עוד מעט תיעלם בגלל האבק שמכסה אותה. (עוד סיבה ליחל לגשם)

פניתי למועצה המקומית. התשובה חד משמעית - איננו מוסמכים על פי שום חוק לסלק רכב שהוא רכוש פרטי של מישהו. גם אין לנו שירותי גרירה. תפנה למשטרה.

פניתי לשוטר הקהילתי, נציג המשטרה בישוב. התשובה חד משמעית - אם הרכב גנוב או מפריע / מסכן את התנועה - נגרור אותו. אם לא, נא לפנות לרשות המקומית. נתתי לו את מספר הרכב בתקוה שיבדוק ושאכן הרכב גנוב. לא שמעתי ממנו דבר.

בינתיים הרכב עדיין כאן.

עדכון ליום 09-04-2011 : הרכב עדיין כאן. אויר בצמיגים כבר אין.

הבנק מציע הימורים באינטרנט

הבנק שלי (טוב, הוא לא שלי, אני רק מחזיק את הכסף שלי אצלו) שולח לי חדשות לבקרים הצעות השקעה. המשלוח נעשה בדואר אלקטרוני ואפשר לבחור לבצע את ההשקעה או בעת ביקור בסניף או ישירות באתר הבנק. עד כאן ההסבר למה הכותרת מדברת על אינטרנט.

עכשיו לענין ההימור. הימור הוא בצוע פעולה שעשויה לזכות ברווח או עלולה להיגמר בהפסד כאשר אלמנט המזל ולאו דוקא ידע ונסיון  משפיע במידה רבה על התוצאה.

ומה הבנק מציע ? בעיקר עסקות מורכבות (STRUCTURE ) שענינן הבטחת רווח אם יקרה מקרה שאינו בשליטת המשקיע. כך למשל, ההצעה האחרונה מציעה השקעה בהימור על עליית המחיר של מניות אמדוקס בשנתיים הקרובות. בקצרה, וללא סעיפי ההתכסות וההסתייגות  הנדרשים על פי החוק, זהו עיקר ההצעה:

1. אם במשך שנתיים יעלה מחיר המניה אך לא יגיע בשום יום לעליה של 40% יקבל המשקיע את כל כספו בחזרה ביום הפדיון בתוספת אחוז העליה של מנית אמדוקס. הסתייגות אחת ראה בסעיף 3 .

2. אם במשך השנתיים יעלה מחיר מניית אמדוקס ב 40% ואפילו ליום אחד בלבד יקבל המשקיע את כל כספו בחזרה ביום הפדיון בתוספת 3% ריבית לשנתיים (קצת פחות מ 1.5% לשנה) ואין זה משנה מה יהיה שער המניה ביום הפדיון.

3. אפילו יתקיים האמור בסעיף 1 אך ביום הפדיון יהיה שער המניה שווה או נמוך לשערה ביום תחילת ההשקעה לא תשולם ריבית או רווח אבל המשקיע יזכה לקבל חזרה את מלוא השקעתו (בערך נומינלי).

האם התנאים לעיל מאפשרים למשקיע להשתמש בידע ונסיון (אם בכלל יש לו כאלה) בנוגע להשקעה בשוק ההון? האם המנוסה במשקיעים יכול לנחש בבטחה מה יהיה השער ביום הפדיון ? האם הוא יכול להעריך מה ההסתברות שבמשך שנתיים תתממש האפשרות של עלית מחיר המניה ב 40.01% ? לי ברור שהדבר אינו אפשרי. ידע ונסיון אולי מסייעים להעריך מה יהיה הכיוון של תנועת מחיר המניה (גם זה בספק) אבל ודאי לא שערים נקודתיים.

אם אני צודק בהנחתי זו (ישפוט הקורא) אז תוחלת הרווח מההשקעה הזו היא ענין של מקריות טהורה או בלשון אחרת - ענין של מזל.

אם כך, ההשקעה המוצעת אינה אלא הימור, בדיוק כמו הימור על הפרש שערים במשחק כדורגל.

אז לא רק לפיס ולטוטו יש רשיון לערוך הימורים, גם לבנקים יש. וכמו בכל ההימורים - הבנק תמיד מרויח !

למה הפסקתי לקנות בחנויות שבאבן יהודה

אני גר באבן יהודה. שנים רבות נהגתי לקנות בחנויות המקומיות. לא עוד.

נכון, יותר נוח לקנות ליד הבית, אבל אני משתדל לא להתפתות. שלוש הדוגמאות להלן יבהירו את המהפך ההתנהגותי שלי.

1. מיכל דיו דגם 15 למדפסת הזרקת דיו של HP , לא מקורי - מילוי מחדש.

בחנות המקומית - 105 ש"ח

בחנות בכפר סבא - 40 ש"ח ועוד מבצע הנחה על מוצרים אחרים אם רוכשים שני מיכלים.

2. נורת הלוגן 500 W

בחנות המקומית - 33 ש"ח

בחנות בקדימה - 15 ש"ח

בחנות היבואן - 11.60 ש"ח (ואם אתה קמעונאי קטן אבל קונה באופן קבוע יש הנחה של 36% )

3. תספורת לגבר (כ -10 דקות לכל היותר)

במספרה מקומית - 50 ש"ח

במספרה בנתניה - 20 ש"ח

(כל המחירים כוללים מע"מ)

אני מניח כי אין צורך בשום הסבר נוסף.

יחד עם זאת אני תוהה איך התופעה הזאת יכולה להתקיים. יש לי רק מסקנה אחת - יש בישוב מספיק קונים שמוכנים לשלם את המחיר, ככל הנראה כל מחיר. את דעתי על הסיבות לכך אשמור לעצמי.