יום שני, 30 בנובמבר 2009

איך מעבירים הוצאה ללקוח או עמלה חדשה בשם אחר

לאחרונה יש הרבה נותני שירותים שרוצים את טובתי : הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, הכבלים, בזק בינלאומי ועוד ועוד.

כולם מציעים לי לשלוח את החשבונית החדשית ומסמכים אחרים בדואר אלקטרוני במקום בדואר ומפרטים את היתרונות בעבורי בנימוקים נרגשים ומשכנעים.

משום מה לא מזכירים שזו דרך נוחה בשבילם להסיר מעצמם - כלומר לחסוך, כלומר להגדיל רווח - את הוצאות ההדפסה, המעטפה והמשלוח. השיא הוא במקרים בהם היחצ"ן גם מסביר לי כי כך מצילים יערות גשם, ממש יפה שזה בראש דאגתם.

ואם הלקוח בכל זאת צריך את החשבונית או המסמך? אז שידפיס בעצמו, כמה זה כבר עולה לו...
אגב, לא ברור לי מה דין חשבונית שאדפיס בעצמי במחשב הביתי שלי. הרי אם הרשויות מכירות בה אוכל לערוך מחדש את המסמך ולהדפיס כל סכום שארצה.

האם הם מציעים לי להקטין את החיוב או העמלה במשהו כדי שאהנה גם אני מן החסכון שעזרתי להשיג ?
הצחקתם אותי.

מזל שעדיין משאירים בידי את הברירה להמשיך ולקבל מסמך מודפס. מענין מתי תיעלם האופציה הזאת.

למה הכוונה תיעלם ? נסו להשיג בבנק לאומי טפסים להפקדת שיק. הם נעלמו מן הדלפקים וכשביקשתי לקבל כמה הסבירו לי באריכות שהרבה יותר כדאי להשתמש במכשיר ההפקדה בקיר הסניף. ומה כשהגעתי והמכשיר לא עובד ? (כבר קרה לי פעמיים) אז תבוא למחרת שוב... נדרשתי למאמץ שכנוע רב כדי לקבל שני (2 !!) טפסים.
טוב, לפחות במקרה זה יש הפחתה של ממש בעמלת ההפקדה, אבל למה לא להשאיר את הברירה בידי ?

כך גם באיקאה - אין שקית חינם. אילו היו מוכרים רק שקית לשימוש רב פעמי הייתי מאמין בדאגה ליערות אבל מכיון שמוכרים גם שקיות רגילות בלא הגבלה ריח החיסכון עולה למרחוק. אז מילא, בעסק פרטי ולא מפוקח זו החלטה עסקית של ההנהלה. אבל רבים מאלה שנמנו לעיל מפוקחים ע"י הרשויות שגם קבעו את גובה התעריפים ו/או העמלות שמותר לגבות. אז שימו לב, זו העלאת תעריפים או עמלה נוספת בשם אחר.

וכדי לסבר את האוזן : נניח שתוספת העלות של משלוח מסמך חדשי של ויזה הוא רק 2 ש"ח (בודאי הרבה יותר) ונניח שמליון לקוחות כבר הסכימו למשלוח באימייל, אז מדובר ב 24 מליון שקל לשנה, לחלוטין לא זניח !!

יום שני, 9 בנובמבר 2009

מנהג מגונה במודעות אבל

הגעתי כבר לגיל בו אני מעיין בקפידה במודעות האבל המתפרסמות בעיתון.

בכל פעם שאני נתקל במודעה של ארגון כזה או אחר שעיקרה משהו כמו נניח
"אנו משתתפים באבלו של XXXX על פטירת אביו ז"ל"

אני ממש מתפלץ מביזוי הנפטר וגם באותה הזדמנות מביזוי המנוחם.

אם לא מענין את המפרסם מה שמו של הנפטר הרי גם איננו בדיוק משתתף באבלו של המנוחם ולא בדיוק אכפת לו מכל הענין, המודעה מתפרסמת או כי כך צריך על פי הכתוב בתקשי"ר של המפרסם או שהמנוחם הוא מכובד מספיק כדי לקפוץ על העגלה ולשלוח תנחומים.

אם טרחתם להכין מודעה ולשלם בשבילה, לא יכולתם לטרוח עוד קצת ולברר את שם הנפטר ?

זהו. אולי לא כל כך חשוב לקיום החברה הישראלית אבל אותי זה מרתיח.

יום שישי, 9 באוקטובר 2009

איך הוציאו את העז של השקיית גינה - סיכום

חשבון המים הגיע !!

הכמות החייבת בקנס כלולה בחשבון וסכום הקנס בצידה. גם אין כל הסתייגות ואין אופציה לשלם ללא הקנס. בעצם הכל כצפוי.

לא ברור לי למה ואיך בדיוק התמסמסה ההתנגדות של מר בוחבוט, או מפני שהחמצתי ידיעה צנועה בעיתון או מפני שכל המעורבים החליטו שאין צורך להגזים בזכות הציבור לדעת. את הזכות הזאת נשמור למדיה כדי להצדיק חיטוט בענינים אישיים שבעצם לא היו צריכים כלל להתפרסם.

אולי זה סופי, אולי זה לא. מכל מקום הפתעה אין כאן.

אני מניח שלא היתה כאן התקפלות בחינם - אולי הדבר עוד יתברר לי לאחר זמן.

חג שמח וגמר חתימה טובה

יום רביעי, 30 בספטמבר 2009

החרפה סביב פרשת פולנסקי

מה לי ולפולנסקי ? ממש כלום. נכון, נהניתי מכמה מסרטיו אבל הייתי ממשיך בחיי בלי שינוי של ממש גם אילו הסרטים האלה לא נוצרו.

אבל הלובי הזועק לטובתו ממש מוציא אותי מכלי. האיש הואשם בעברה שלדעתי היא חמורה ביותר. חומרת העברה לא פוחתת עם השנים , לא פוחתת בגלל הצלחתו בעיסוקו ובודאי לא פוחתת בגלל פרסים שקיבל.

נכון שרוב הלובי מדבר מהפוזיציה - רובו מורכב מכאלה אשר במשך השנים נהנו מהצלחתו של פולנסקי - שיחקו בסרטיו, השתתפו בהפקה, הרויחו מההפצה, מסרו לו תעודות הוקרה ופרסים, רואיינו במדיה כדי לדבר עליו ועל עבודתו ועוד ועוד.

הסכמה גורפת שהוא פושע פלילי היתה מעמידה גם אותם באור שלילי - הרי ידעתם שהוא כזה בעת ששיתפתם איתו פעולה כדי לינוק משהו מהצלחתו אז איך בכלל הסכמתם להתקרב אליו ולהתחמם מאורו ?

ואין לשכוח שהוא גם עבריין מעצם כך שנמלט מזרועות החוק והמשפט של ארה"ב.

אז עברו עליו 30 שנה ב"גלות" . לא שנראה שהוא סבל מדי בגלל הגלות ואפילו אם כן זה מן הסתם נימוק שיש לשים בפני בית המשפט כדי להקל בעונשו - אבל לא סיבה טובה לזעוק בגרון ניחר שיניחו לו כליל. גם אם ירשיעו אותו והעונש יהיה סמלי ביותר (שעה מאסר...) זה לחלוטין עדיף מויתור גורף על הסגרה , משפט וכנראה גם הרשעה.

ואולי חלק מהסנגורים הנלהבים חושבים גם על מה שהם עצמם עשו לפני שנים וחוששים למה שיקרה אם הדברים יתגלו? לא אתפלא.

יש גבול לשימוש חורג ופרוע באמרה העתיקה "לא תחסום שור בדישו". כביכול, אם מישהו "מועיל" לחברה בתחום כלשהו אפשר לסלוח לו על מעשים שהיו שולחים כל אדם מן השורה לכלא. כבר היו לנו פרשות כאלה בארץ וטוב שלאחרונה האוירה קצת משתנה - אולי בגלל ההגזמה הפרועה במעשים, אולי בגלל שהחברה קצת מתעשתת.

לא יעלה על הדעת שיהיו כאלה ששווים קצת יותר בפני החוק. די להם שיהיו שווים יותר בפני המדיה ובין הסלבס למיניהם - כל עוד אינם עבריינים פליליים.

יום ראשון, 27 בספטמבר 2009

הרהור על גמישות הזמן

חשבתם פעם על השאלה כמה פעמים בשנה אנחנו אומרים "מה, כבר עברה שנה ?"

לכאורה, רק בראש השנה, אבל עם יד על הלב זה ממש לא כך. הנה רשימה - לא סופית, לא סגורה, לא מלאה וללא סדר מחייב. כל אחד רשאי להוסיף ולגרוע כפי ראות עיניו.

- בראש השנה העברי, אמרנו כבר
- בראש השנה האזרחית (גם אם לא חוגגים אותו צריך לזכור לשנות את השנה על השיקים)
- ביום ההולדת שלך (בשמחה או בגניחה בהתאם לגיל)
- בימי ההולדת של הקרובים לך ולהבדיל אלף אלפי הבדלות באזכרות
- בפסח (אוי שוב מצות ! או אולי הידד שוב קניידלאך !)
- בתחילת שנת לימודים (שלך, של הילדים, של הנכדים)
- בסוף שנת הלימודים (כנ"ל)

ויש עוד הרבה.

אז מה הפלא שהימים חולפים לאט והשנים חולפות מהר ?

שנה טובה, חתימה טובה, גמר חתימה טובה - תלוי מתי אתם קוראים רשימה זו.

יום רביעי, 12 באוגוסט 2009

יש גם הנאות, לא הכל רע


מצוקת הדיור היא תמיד חדשות
בעיה אמיתית ומן הקשות
הנה פתרון שהוא קל ליישום
יפים הנכדים ויפה היקום


יום שלישי, 11 באוגוסט 2009

חשבון השעות

פרשתי לפני כמה שנים מעבודה סדירה, הרבה לפני המועד המקובל לפרישה. לאחרונה יש חברים שמגיעים גם הם לשלב פרישה ושמעתי כבר מספר פעמים את השאלה "איך ממלאים את הזמן".

זו בעיה אמיתית. יום עבודה רגיל הוא בן 9 שעות. אם מוסיפים את זמן הנסיעה והפקקים ואולי גם קצת מסירות לעבודה מגיעים בקלות ל 12 שעות. יש כמובן כאלה שיום העבודה שלהם ארוך יותר אבל נניח שהם יוצאים מן הכלל.

לפתע מתפנות 60 שעות בשבוע. עוד יותר אצל עצמאיים כי הם בדרך כלל עובדים גם כמה שעות בסוף השבוע. מה עושים עם הזמן שהתפנה לפתע?

במשך שנות העבודה שומעים לא אחת " אם רק היה לי קצת זמן פנוי הייתי...." . עכשיו יש זמן פנוי !! זה הרגע ליצירתיות והגשמת חלומות העבר. רק רצוי להיות מציאותיים, לא כל אחד יכול להחליט לצאת לשנתיים טיול מסביב לעולם, בודאי לא אחת לשנתיים. גם כשאפשר, זה ודאי ימאס לאחר זמן.

ביממה יש לנו 24 שעות. נניח שמצליחים לישון 8 מתוכן, נשארו 16 שעות. כמו בכלכלה, השעה הכואבת היא השעה השולית שבה אין מה לעשות. 2-3 שעות ללא מעשה הן ממש צרה.

החישוב מוצג כיומי אבל ברור שחלק מהסעיפים אינם יומיים. לכן יהיו ימים עמוסים יותר וכנגדם פנויים יותר.

- 1 לאכילה
- 2 לקריאה וכתיבה (או מייל, או אינטרנט או מה שתרצו)
- 2 לטלביזיה (עד גבול מסוים זה מפלט נוח)
- 1 לבריאות (רופאים, התעמלות , הליכה)
- 1 למשפחה (הורים, נכדים וכו' )
- 1 עבודות בית וגינה, קניות
- 1 לימודים (קורס כזה ואחר)
- 1 סרטים , הצגות, מוזיאונים

הגענו ל -10 שעות ורובן מוקדש למה שאיך שהוא הצלחתם בעבר לדחוס לתוך סוף שבוע קצר. איך זה? כי עכשיו לא בוער, אפשר לעשות הכל לאט יותר - וגם חילקתי זמן בנדיבות לכל נושא.

נשארו 6 שעות יומיות !! כמות זמן שאי אפשר להתמודד אתה לאורך ימים בלי לאבד שפיות. נכון, יש פתרונות נקודתיים. אפשר לטייל קצת בחו"ל, אפשר להחליט לסייד לבד את הבית, אפשר לכתוב בלוג ואפשר ואפשר. אלה פתרונות נקודתיים, לא יום יומיים לאורך שנים.

נוריד ברוחב יד עוד שעה בממוצע לטובת פתרונות נקודתיים ונשארנו עם 5 שעות פנויות - כל יום !!
להזכירכם, זה ממוצע. יהיו ימים טובים יותר אבל כנגדם יהיו גרועים בהרבה.

אז מומלץ לחשוב על : (לא הכל ישים לכל אחד)
דחיית הפרישה
עבודה חלקית
חברות בועדות ודירקטוריונים
עבודה קהילתית התנדבותית
הובי רציני ששואב המון שעות (למשל קניית סירה...)

אין צורך לומר שאי אפשר להתמיד באלה אם לא נהנים מהעיסוק ואז חוזרים למשבצת הראשונה - מה לעשות עם הזמן.

אם יש לך עודף של זמן
ואתה לגמרי לא מוכן
הפתרון המהיר
לטפס על הקיר
יגמר באסון כמובן

בהצלחה - ותגובות יתקבלו בברכה.

יום ראשון, 19 ביולי 2009

איך הוציאו את העז של השקיית הגינה - חלק ג'

לא, אין כאן טעות. באמת חלק ג' אם כי על חלק ב' לא כתבתי דבר. בחלק ב' היו רק התכתשויות מי יזכה בהקצבה בסיסית פטורת קנס גדולה יותר. אין צורך לומר שכמו תמיד קבוצות הלחץ זכו.

עכשיו חלק ג' - יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט שמו, הכריז היום בגאוה ובדאגה לשלום העם כי השלטון המקומי לא ישתף פעולה עם משרד האוצר ולא יגבה את מס הבצורת שהוא קנס שאינו צודק ואינו ראוי. ידו לא תהיה במעל !!

אמנם יפיקו חשבון קנס לכל צרכן בנפרד מהחשבון הרגיל אבל ידם לא תיגע בכסף הזה, שהאוצר יגבה.

הטוקבקיסטים חגגו וקשרו למר בוחבוט כתרים של שבחים. סוף סוף אדם הגון ורציונלי אשר לא נותן את ידו למעשה הנפשע של קנס הבצורת.

קצת מוזר, לא? אם לא משתפים פעולה עם האוצר למה לבזבז כסף על חשבון רשות מקומית כדי להפיק את חשבון הקנס הנפרד ?

לא לדאוג, יש תשובה. לפי הטיוטה של חוק ההסדרים שקראתי הרשות אינה מקבלת אגורה מכך שהיא גובה את הקנס ומעבירה אותו למשרד האוצר. אמנם יש לרשות הטבה קטנה בדרך של החזקה בסכומים הנגבים לתקופה קצרה אבל זו הטבה בטלה בששים לעומת המכה שמרביץ האוצר.

אז עכשיו, כשמוציאים חשבון נפרד שעולה הרבה כסף, במקום עוד שורה בחשבון הרגיל, וצריך אולי גם לגבות אותו בנפרד (כלומר הפקת חשבונות, אולי גם משלוח נפרד, פעולות רישום, פעולות כספיות, אכיפת גביה, תמריצים כאלה ואחרים לעובדים בגלל הכפלת כמות החשבונות, דוחות , סטטיסטיקות ומי יודע מה עוד) יש לגיטימציה לדרוש מהאוצר חלק מהעוגה !! נניח שנקרא לחלק הזה "החזר הוצאות גביה" . בעצם לא חשוב איך נקרא לו, העיקר שחלק מהכסף ישאר בידי הרשות המקומית שכבר יודעת היטב היכן למסמס אותו. (אולי הסבה של עוד רחוב לריצוף משתלב?)

יהיה ויכוח קצר (בסך הכל האוצר רוצה את הכסף מהר ככל האפשר ובמינימום טרחה והוצאה כי כך הבטיח לו חוק ההסדרים) ולא יגיעו להסכמה כי עמדות הצדדים יהיו מרוחקות. בשלב ב' זריז (אחרי הכל מדובר באיזון תקציב דו-שנתי וגם חבל להוציא את ההוצאה הנוספת על החשבון הנפרד הראשון!) ימנו בורר נכבד, נניח שופט לשעבר או שר "בלתי תלוי" כלומר לא שר האוצר ולא שר הפנים, ואולי אפילו את ראש הממשלה בעצמו. הוא יקשיב לעמדות הצדדים , יטיל על מי שיטיל לתת לו תמצית קצרצרה של עמדות הצדדים כפי שימסרו לו בדיווחים עבי כרס עם טבלאות צבעוניות, יחליט על פשרה קצת מתחת לממוצע החשבוני של עמדות הצדדים (כדי שבכל זאת הממשלה תנצח) ומיד הכל יסתדר.

הרשות תסכים לעסוק בגביית הקנס המוקצה מחמת מיאוס (כרגע) כי בעצם היא עדיין אינה מסכימה לו אלא רק נותנת שירותי גביה לאוצר - בכפיה אבל בתמורה מתאימה. עם הזמן, ואולי אפילו מיד כי הרי היתה פשרה בענין היקף החזר ההוצאה, יבוטל רעיון החשבון הנפרד ותופיע שורה בחשבון הרגיל כך שלא יהיו בעצם הוצאות שוטפות נוספות וגם לא ניתן יהיה לשלם רק את החשבון הרגיל - או הכל או כלום.

האוצר ? טוב, זרקנו עצם לרשויות אבל רוב הכסף בידינו ועוד בלי כל כאב הראש של טרחת גביה וגם סילקו את המוקש של תשלום החשבון הרגיל בלבד. הרי בעצם מגיע להם משהו בשביל העבודה וגם נוסף להם משהו לקופה כך שנוכל לחתוך להם במקום אחר...

הצרכן ? דפוק כמו תמיד. אלא מה חשבתם , יקרה נס ונינצל מהקנס ? נסים יש רק בספרי האגדות.

יום ראשון, 12 ביולי 2009

למרות החום - עונה יפה בצהוב



שפע פריחה לימים ספורים וכל משב רוח קליל גורם לפרחים לנשור ולכסות את כל מה שמתחת לעץ



יום שישי, 10 ביולי 2009

הרהור של מעשן ותיק

לאחרונה הקפיצו פעמיים את מחירי הסיגריות עקב תוספת מס - ובמידה משמעותית. בדרך אגב, עוד הרבה מוצרים התייקרו לאחרונה אבל כידוע לפי הסטטיסטיקה והמדד אין אינפלציה. פלאי פלאות, אולי שווה פרסום נפרד ?

אבל לעניננו : המעשנים כבר מזמן מוקצים מחמת מיאוס. יפה, אני מבין את המתנגדים. אבל אינני מבין את המחוקקים אשר אמורים להיות הוגנים במידה סבירה.

חלק נכבד מן המעשנים (שעדיין חיים) התחילו לעשן לפני שנים רבות. אני כבר מעשן קרוב לחמישים שנה. כשהתחלתי, לא היה בכך כל פסול. להיפך, זה היה סממן מבוקש בכל אירוע חברתי וכל שחקן קולנוע מפורסם הצית אינספור סיגריות במשך כל אחד מסרטיו. עישנו בקולנוע, במטוס, במסעדה - ולא באיזור נפרד, זה הגיע אחר כך לפני תחולת האיסור הכללי. הפרסומת דרבנה את העישון, הקופה הציבורית התמלאה מן המסים על הסיגריות, היצרנים, הפרסומאים, המפיצים, המובילים, היבואנים, המשווקים - כולם חיו היטב.

המעשנים האלה הם היום מכורים עד סוף ימיהם. חלק קטן מצליח להפסיק לעשן והשאר כבר די אבודים. את הבריאות כבר הרסו, לסיגריה כבר אין טעם, סכום הכסף שבוזבז במשך כל השנים מדהים. יצרני הסיגריות צברו הון בין אם הגדילו את כמות המרכיבים הממכרים בסיגריות ובין אם סמכו על הטבק שיעשה את שלו בלי עזרה.

אני מבין למה אסרו על העישון במקומות ציבוריים. זכותם של לא מעשנים שלא יעשנו בקרבתם ואם מקפידים על כך הבעיה נפתרה ואיננה קיימת עוד. אבל למה בדיוק יש צורך להטיל גם קנס כספי על מי שמעשן בביתו?

מענישים את מי שכבר דפוק ממילא. למה ? הוא לא יפסיק לעשן בגלל המחיר החדש, לכל היותר הוא יקצץ בהוצאה בסעיף אחר. אז מה, זה יספק את רגש הנקמנות של מתנגדי העישון ? זה יקטין את ההוצאה הרפואית הצפויה ? ההכנסה הנוספת תיועד רק לצרכי בריאות ? הצחקתם אותי. אין קשר בין המנהג המזיק (כן, אני מסכים שהוא כזה ! ) לבין העלאת המס על הסיגריות. פשוט אין מי שיתנגד לכך אז למה לא לגבות עוד מס?

על פי אותו הגיון בדיוק צריך גם לקנוס את המשתזפים הכפייתים בשפת הים - הרי סופם שילקו בסרטן עור, עלות הטיפול על הציבור, אז שישלמו מס שיזוף !! מה בקשר לאוכלי מזון מרובה כולסטרול ? אולי נגבה גם מס מיוחד מהומוסקסואלים ? (טוב, גאים) הרי מישהו יצטרך לממן את הטיפול באיידס אם ילקו בו.
יש עוד אפשרויות רבות לגבות מסים מוזרים אבל אין מי שיעיז להעלות הצעה כזו. רק בנושא העישון הכל מותר.