איך הוציאו את העז של השקיית הגינה - חלק ג'

לא, אין כאן טעות. באמת חלק ג' אם כי על חלק ב' לא כתבתי דבר. בחלק ב' היו רק התכתשויות מי יזכה בהקצבה בסיסית פטורת קנס גדולה יותר. אין צורך לומר שכמו תמיד קבוצות הלחץ זכו.

עכשיו חלק ג' - יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט שמו, הכריז היום בגאוה ובדאגה לשלום העם כי השלטון המקומי לא ישתף פעולה עם משרד האוצר ולא יגבה את מס הבצורת שהוא קנס שאינו צודק ואינו ראוי. ידו לא תהיה במעל !!

אמנם יפיקו חשבון קנס לכל צרכן בנפרד מהחשבון הרגיל אבל ידם לא תיגע בכסף הזה, שהאוצר יגבה.

הטוקבקיסטים חגגו וקשרו למר בוחבוט כתרים של שבחים. סוף סוף אדם הגון ורציונלי אשר לא נותן את ידו למעשה הנפשע של קנס הבצורת.

קצת מוזר, לא? אם לא משתפים פעולה עם האוצר למה לבזבז כסף על חשבון רשות מקומית כדי להפיק את חשבון הקנס הנפרד ?

לא לדאוג, יש תשובה. לפי הטיוטה של חוק ההסדרים שקראתי הרשות אינה מקבלת אגורה מכך שהיא גובה את הקנס ומעבירה אותו למשרד האוצר. אמנם יש לרשות הטבה קטנה בדרך של החזקה בסכומים הנגבים לתקופה קצרה אבל זו הטבה בטלה בששים לעומת המכה שמרביץ האוצר.

אז עכשיו, כשמוציאים חשבון נפרד שעולה הרבה כסף, במקום עוד שורה בחשבון הרגיל, וצריך אולי גם לגבות אותו בנפרד (כלומר הפקת חשבונות, אולי גם משלוח נפרד, פעולות רישום, פעולות כספיות, אכיפת גביה, תמריצים כאלה ואחרים לעובדים בגלל הכפלת כמות החשבונות, דוחות , סטטיסטיקות ומי יודע מה עוד) יש לגיטימציה לדרוש מהאוצר חלק מהעוגה !! נניח שנקרא לחלק הזה "החזר הוצאות גביה" . בעצם לא חשוב איך נקרא לו, העיקר שחלק מהכסף ישאר בידי הרשות המקומית שכבר יודעת היטב היכן למסמס אותו. (אולי הסבה של עוד רחוב לריצוף משתלב?)

יהיה ויכוח קצר (בסך הכל האוצר רוצה את הכסף מהר ככל האפשר ובמינימום טרחה והוצאה כי כך הבטיח לו חוק ההסדרים) ולא יגיעו להסכמה כי עמדות הצדדים יהיו מרוחקות. בשלב ב' זריז (אחרי הכל מדובר באיזון תקציב דו-שנתי וגם חבל להוציא את ההוצאה הנוספת על החשבון הנפרד הראשון!) ימנו בורר נכבד, נניח שופט לשעבר או שר "בלתי תלוי" כלומר לא שר האוצר ולא שר הפנים, ואולי אפילו את ראש הממשלה בעצמו. הוא יקשיב לעמדות הצדדים , יטיל על מי שיטיל לתת לו תמצית קצרצרה של עמדות הצדדים כפי שימסרו לו בדיווחים עבי כרס עם טבלאות צבעוניות, יחליט על פשרה קצת מתחת לממוצע החשבוני של עמדות הצדדים (כדי שבכל זאת הממשלה תנצח) ומיד הכל יסתדר.

הרשות תסכים לעסוק בגביית הקנס המוקצה מחמת מיאוס (כרגע) כי בעצם היא עדיין אינה מסכימה לו אלא רק נותנת שירותי גביה לאוצר - בכפיה אבל בתמורה מתאימה. עם הזמן, ואולי אפילו מיד כי הרי היתה פשרה בענין היקף החזר ההוצאה, יבוטל רעיון החשבון הנפרד ותופיע שורה בחשבון הרגיל כך שלא יהיו בעצם הוצאות שוטפות נוספות וגם לא ניתן יהיה לשלם רק את החשבון הרגיל - או הכל או כלום.

האוצר ? טוב, זרקנו עצם לרשויות אבל רוב הכסף בידינו ועוד בלי כל כאב הראש של טרחת גביה וגם סילקו את המוקש של תשלום החשבון הרגיל בלבד. הרי בעצם מגיע להם משהו בשביל העבודה וגם נוסף להם משהו לקופה כך שנוכל לחתוך להם במקום אחר...

הצרכן ? דפוק כמו תמיד. אלא מה חשבתם , יקרה נס ונינצל מהקנס ? נסים יש רק בספרי האגדות.

למרות החום - עונה יפה בצהוב

שפע פריחה לימים ספורים וכל משב רוח קליל גורם לפרחים לנשור ולכסות את כל מה שמתחת לעץ

הרהור של מעשן ותיק

לאחרונה הקפיצו פעמיים את מחירי הסיגריות עקב תוספת מס - ובמידה משמעותית. בדרך אגב, עוד הרבה מוצרים התייקרו לאחרונה אבל כידוע לפי הסטטיסטיקה והמדד אין אינפלציה. פלאי פלאות, אולי שווה פרסום נפרד ?

אבל לעניננו : המעשנים כבר מזמן מוקצים מחמת מיאוס. יפה, אני מבין את המתנגדים. אבל אינני מבין את המחוקקים אשר אמורים להיות הוגנים במידה סבירה.

חלק נכבד מן המעשנים (שעדיין חיים) התחילו לעשן לפני שנים רבות. אני כבר מעשן קרוב לחמישים שנה. כשהתחלתי, לא היה בכך כל פסול. להיפך, זה היה סממן מבוקש בכל אירוע חברתי וכל שחקן קולנוע מפורסם הצית אינספור סיגריות במשך כל אחד מסרטיו. עישנו בקולנוע, במטוס, במסעדה - ולא באיזור נפרד, זה הגיע אחר כך לפני תחולת האיסור הכללי. הפרסומת דרבנה את העישון, הקופה הציבורית התמלאה מן המסים על הסיגריות, היצרנים, הפרסומאים, המפיצים, המובילים, היבואנים, המשווקים - כולם חיו היטב.

המעשנים האלה הם היום מכורים עד סוף ימיהם. חלק קטן מצליח להפסיק לעשן והשאר כבר די אבודים. את הבריאות כבר הרסו, לסיגריה כבר אין טעם, סכום הכסף שבוזבז במשך כל השנים מדהים. יצרני הסיגריות צברו הון בין אם הגדילו את כמות המרכיבים הממכרים בסיגריות ובין אם סמכו על הטבק שיעשה את שלו בלי עזרה.

אני מבין למה אסרו על העישון במקומות ציבוריים. זכותם של לא מעשנים שלא יעשנו בקרבתם ואם מקפידים על כך הבעיה נפתרה ואיננה קיימת עוד. אבל למה בדיוק יש צורך להטיל גם קנס כספי על מי שמעשן בביתו?

מענישים את מי שכבר דפוק ממילא. למה ? הוא לא יפסיק לעשן בגלל המחיר החדש, לכל היותר הוא יקצץ בהוצאה בסעיף אחר. אז מה, זה יספק את רגש הנקמנות של מתנגדי העישון ? זה יקטין את ההוצאה הרפואית הצפויה ? ההכנסה הנוספת תיועד רק לצרכי בריאות ? הצחקתם אותי. אין קשר בין המנהג המזיק (כן, אני מסכים שהוא כזה ! ) לבין העלאת המס על הסיגריות. פשוט אין מי שיתנגד לכך אז למה לא לגבות עוד מס?

על פי אותו הגיון בדיוק צריך גם לקנוס את המשתזפים הכפייתים בשפת הים - הרי סופם שילקו בסרטן עור, עלות הטיפול על הציבור, אז שישלמו מס שיזוף !! מה בקשר לאוכלי מזון מרובה כולסטרול ? אולי נגבה גם מס מיוחד מהומוסקסואלים ? (טוב, גאים) הרי מישהו יצטרך לממן את הטיפול באיידס אם ילקו בו.
יש עוד אפשרויות רבות לגבות מסים מוזרים אבל אין מי שיעיז להעלות הצעה כזו. רק בנושא העישון הכל מותר.

למי מותר לשקר ? (רשימה חלקית)

כדי לדייק, לשקר כולל
- לסלף עובדות
- ליפות עובדות
- להשמיט חלק מהעובדות
- להמציא עובדות
- לא לבדוק את העובדות לאשורן לפני שפותחים את הפה
ויש עוד כמה....

אז למי מותר?
- לפוליטיקאים - זה ברור
- לכותבי מצעי מפלגות - איך אפשר בלי זה?
- לבכירי ממשל - טוב, מה רציתם, שיודיעו מראש על פיחות, על מלחמה, על העלאת מיסים, בעצם כמעט על כל פעולה
- לעורכי דין - קודם כל מכחישים הכל, במיוחד בכתבי טענות בבית משפט. מה לעשות, זה החוק - מה שלא מוכחש הוא בבחינת מוסכם וחוץ מזה אני מייצג את האינטרסים של הצד שלי. מותר אפילו לטעון טענות סותרות בעזרת מילת הקסם "לחילופין" כגון "לא קיבלתי ממנו הלוואה, לחילופין החזרתי אותה, לחילופי חילופין זו לא היתה הלוואה אלא מתנה"
- למנהלי חברות - הרי לא נגלה מידע שיזיק למחיר המניה וחוץ מזה רואי החשבון שלנו אישרו את הדו"חות
- למואשמים בשחיתות - שופכים את דמי...
- לעיתונאי - זה מה שמסר המקור החסוי שלי ותאמין לי , הוא מבין בחומר גם אם אני לא מבין כלום
- לאנליסט - ואני לגמרי לא מושפע מהחלטות המעביד שלי לנצל הזדמנות אחרי הפרסום ולקנות בזול או למכור ביוקר
- לכוחות הבטחון למיניהם - ראשית זה חסוי ושנית לא יעלה על הדעת שנפגע בחקירה המתנהלת כרגע
- לכל מוכר ומשווק - זה הכי טוב, זה נראה נהדר עליך, זה מבצע שלא יחזור...
- למאמינים למיניהם - הרב הרשה, הגורו הרשה, יש פסק הלכה, זה למטרה טובה, אני אתודה בביקור הבא בכנסיה וימחלו לי

הרשימה פתוחה, הוסיפו כאוות רוחכם.

למי אסור לשקר ? - לך (כמובן רק אם אתה לא ברשימה לעיל)

מיחזור אשפה ביתית

לעתים מזומנות מופיע במדיה (במיוחד מצטלם טוב בטלויזיה) הנושא של הרי האשפה הביתית העומדים בסופו של דבר לקבור את כולנו.
לכך תמיד מצטרפת השאלה "למה לא ממחזרים" ביחד עם תזכורת להצלחת המיחזור ביפן או בקליפורניה והתמיהה למה אצלנו אי אפשר.

אז אקדיש מילה לשאלה מי אשם. לדעתי - אך ורק היצרנים. לא הצרכן החליט על מעבר מבקבוקי זכוכית לבקבוקי פלסטיק שאינו מתכלה - ואין לצרכן אופציה לבחור אחרת. על פי ההגיון צריך להיות הרבה יותר קל למדינה לטפל ב- 10 יצרני משקאות קלים ומים מאשר לחנך (וזה לא מספיק, ראה בהמשך) 7 מליון צרכנים. כך גם בנושא שקיות הפלסטיק ברשתות השיווק.
אבל ליצרנים ולרשתות יש כח וגם לובי ולצרכנים אין. ליצרנים גם יש אצבע המראה (כשנוח) שבכל העולם עברו לפלסטיק.

אבל נלך הלאה. כל מי שביקר בקליפורניה ראה שליד כל בית יש פחי אשפה נפרדים לכל סוג אשפה. ישנם מקומות באירופה בהם ראיתי פחים נפרדים לזכוכית חסרת צבע ולזכוכית צבעונית כי יין ובירה לא משווקים בבקבוקי פלסטיק. כל זה כדי להקל על המיחזור.
מה בארץ? העבירו אחריות לצרכן. פיזרו כמה מיכלים לבקבוקים וכמה מיכלים לנייר במקומות מרכזיים בכל ישוב ומצפים שכל האזרחים יפרידו אשפה בביתם, יצברו אותה ואז יביאו אותה לנקודת האיסוף. חכם ? לא ? אפילו מזכיר קצת את חלוקת הדואר במרכזי חלוקה.

לא, לא חכם. בדרך אגב, אילו כל האזרחים היו נענים לקריאה ממילא לא היה מקום מספיק בנקודות האיסוף. גם עתה כאשר אני מגיע עם אוסף בקבוקים לנקודת האיסוף והמארז מלא (ענין לא נדיר) אני צריך לבחור בין להניח את הבקבוקים ליד המארז (לא בדיוק מועיל) או להחזיר אותם הביתה עד לביקור הנוסף.
גם ענין הפשע המאורגן השולט באיסוף הבקבוקים לא מוסיף תועלת.

כרגיל זה ענין של תקציב ואינטרסים. נניח שימצא התקציב להעמיד מספר פחים ליד כל בית (וראיתי התחלה במרכז רעננה, כל הכבוד !!). עכשיו מתעוררת בעית האיסוף. או שיבנו משאיות איסוף חדשות עם תאים נפרדים לכל סוג אשפה או שיגדילו את צי המשאיות ואת תדירות הנסיעות ויאספו כל סוג אשפה בנפרד.
מי ישלם? יצרני האריזות ? אפשר לשכוח מזה.
אלה שמרויחים מהמיחזור ? חס וחלילה, הם הרי עושים עבודה קדושה למען העם והמדינה וצריך לשלם להם, לא לגבות מהם...
ניקח מסעיף תקציבי פחות חשוב ? גם מזה אפשר לשכוח, אין סעיף פחות חשוב כאשר באים לקצץ.
נעלה מסים עירוניים ? גם זה לא בדיוק פשוט.
נקבל תקציב ממשלתי מיוחד לרשויות ?(זו הרי בעיה לאומית !) - הצחקתם.

טוב, נמשיך לסמוך על האזרחות הטובה. ממש לא לענין, מספיק טרדות יש לכל אזרח גם ככה ומסים הוא משלם בשפע בדיוק כדי שהרשויות יטפלו בנושאים כאלה לא על בסיס התנדבותי. מחר יבקשו שנחליף נורות בתאורת הרחוב בהתנדבות כי אין תקציב.

לפחות המדיה מרויחה - נזכה למיחזור הנושא ביום מת מבחינת החדשות.

המלצה על ספר

אני נוהג לקרוא 4-6 ספרים בשבוע. חלקם סמרטוטים גרועים, חלקם סמרטוטים מוצלחים, מעט טובים ומיעוט שבמיעוט יוצאי דופן. זו דרך נהדרת למלא זמן פנוי ועל כך אולי ארחיב בהזדמנות אחרת.

בחישוב זהיר מדובר ב 250 ספרים בשנה ובכמה עשרות שנים. מדובר על כן באלפי ספרים, ודאי הרבה אבל כמובן טיפה בים לעומת כמות הספרים שבנמצא.

לעתים רחוקות אני נפגש בספר (ואם יש לי מזל - בסופר) שאיננו דומה לשום ספר אחר (או לכתיבה של סופר אחר) שקראתי קודם. פגישה כזו היא שמחה גדולה.

על כן אני מבקש להמליץ על אלגנטיות של קיפוד, מוריאל ברברי, הוצאת כתר
תגובות יתקבלו בברכה

שוויון זכויות לאזרח? לא בדואר ישראל !!

כבר שנים רבות שהדואר נותן שני סוגי שירות לשני סוגי אזרחי המדינה
- אלה שמקבלים את הדואר לתיבת הדואר בביתם ולעומתם
- אלה שנאלצים לטרוח ללכת לסניף הדואר (או למרכז החלוקה) כדי לקבל את הדואר

היו ודאי סיבות טובות לכך. אני זוכר במעומעם דיבורים על חוסר בדוורים, על הבעיתיות בחלוקה באיזורים של בניה צמודת קרקע ועוד תירוצים כלכליים כאלה ואחרים.
מוזר שיש מדינות בעולם בהן המכתב מגיע עד היעד (או לקצה שביל הגישה ליעד) גם אם היעד מבודד למדי. לא רק מגיע אלא שהדוור גם אוסף באותה הזדמנות דואר למשלוח שהושאר בתיבה של האזרח.

הנזק והטרחה למקבל השירות מסוג ב' ברורים. לא רק שאתה צריך להגיע אל מרכז החלוקה כדי לקבל דואר, אתה צריך להגיע אליו גם כדי לגלות שאין עבורך דואר ...
בתור בונוס : ככל הנראה הדואר נותן תעריף מוזל לשולחי דואר זבל (טוב, פרסומת..) ללא צורך בכתובת, מעטפה ובול אלא בחלוקה ישירה לכל תיבות הדואר במרכז החלוקה. על כן היחס בין דואר אמיתי (כולל אינספור ניירת מהבנק) לדואר זבל הוא לפחות 1 : 5 וכנראה הרבה יותר.
ניסיתי לברר אם אפשר לבחור לא לקבל את דואר הזבל. מסתבר שאי אפשר אלא אם תשכור תיבת דואר בתשלום. התיבה הניתנת "חינם" כפיצוי על אי חלוקת הדואר לבתים כוללת גם בונוס חינם של דואר זבל.
לא אאריך בענין, מי שמקבל דואר וזבל בתיבת ה"חינם" יודע היטב על מה אני מדבר.

ומה כאשר שולחים אליך דבר דואר עם כתובת של ממש, שם , רחוב, מספר בית? יש בסניף מי שאמור לתרגם כתובות למספרי תיבות. לפעמים זה מצליח, לפעמים לא. גם דואר מהיר מגיע לתיבה, גם הודעה על דואר רשום, גם הודעה על דבר דואר גדול שאינו נכנס לתיבה. אם מצאת הודעה בתיבה תיזכר בפרס ההפתעה של משחק המונופול - זכית בביקור גם בסניף.

אבל יש גם היבט ציבורי. נכון, הדואר חוסך משכורות של דוורים אבל מצד שני זרם המכוניות ליד מרכז החלוקה מדגים היטב איך העבירו את סעיף ההוצאה הזה אל מקבלי הדואר. כמה זמן מבזבזים, כמה דלק שורפים, כמה זיהום אויר מיצרים, כמה מדרכות הורסים (כי אין חניה שתספיק לכל המבקרים) - אבל זה לא סעיף בתקציב משרד הדואר ועל כן זה לא מזיז לאף אחד שם.

יש אבטלה רצינית במשק. אולי כדאי לשכור דוורים ולפתור שתי בעיות בבת אחת?

אני תוהה, אם הדבר היה מגיע למבחן בג"צ האם היו השופטים הנכבדים רואים בכך מעשה שלטוני כשר למרות אי השוויון בשירות? או אולי, כדברי המחוקקים, הפרקליטים והשופטים המלומדים אין כאן פגיעה במידה (וחלקם גורסים "מידתיות") שאינה ראויה?