מנהג מגונה של רשויות למיניהן

בחדשיים  האחרונים נתקלתי 5 פעמים במנהג חדש ומגונה של רשויות בקשר עם האזרח : פניות של הרשויות הנוקבות במועד אחרון לתשובה או לתשלום מגיעות לידי אחרי המועד האחרון הנקוב.

להאשים את הדואר בעיכוב ? לאו דוקא. שתיים מן ההודעות  (מרשות תכנון ובהן הזדמנות להתנגד לבקשת הקלות בתכנית בנין) הגיעו במעטפה רגילה ועל כן היתה עליהן חותמת הדואר המעידה על מועד המשלוח וזה היה מאוחר מהתאריך האחרון לתגובה.

שלוש אחרות (תשלום מס שבח, תשלום מים למעיינות השרון, תשלום מסי מועצה אבן יהודה) הגיעו ללא חותמת דואר  ובכולן יש מחיר לאיחור בתשלום.

נראה לי  שלא מוגזם לדרוש שהדואר יואיל להחתים את כל דברי הדואר בציון מועד המשלוח שאחרת הוא משתף פעולה עם הרשויות במנהג המגונה הזה.

אולי מבקר המדינה יקרא במקרה את הפרסום הזה ויחליט לחקור את מימדי התופעה....

שביתת הרופאים - אולי נקודת מבט חדשה ?

שוב אנו בפני שביתת רופאים. כמו תמיד, מציגים שתי עמדות מנוגדות לחלוטין. הרופאים מנפנפים בנתוני המשכורת הבסיסית והשכר לשעה (שניהם מבישים), האוצר מנפנף בנתוני סך הכל ההשתכרות (הרבה יותר מכובדת).

משום מה נראה לי כי שני הצדדים מעדיפים להתעלם מהסיבה האמיתית למצב.

הרי ברור על פניו שאין הצדקה כלכלית לשלם 400% בעד תורנויות, עדיף להעסיק רופאים נוספים בעבודת משמרות. אז למה משלמים? לדעתי פשוט מפני שאין רופאים נוספים זמינים.

איך לודא שהרופאים הנושאים בנטל התורנויות יסכימו לעבוד בצורה כל כך מטורפת (מבחינת שעות עבודה ברצף) ? פשוט מאד, נותנים להם משכורת בסיסית נמוכה ומחייבים אותם לתורנויות על ידי הגזר של תמורה גבוהה בשעות הללו. אילו שילשו את השכר הבסיסי וחתכו את דמי התורנויות לשליש מי היה מסכים לבצע תורנויות ?

אז למה אין מספיק רופאים? נראה לי שזה לא מקרי אלא מכוון.

אילו היו מספיק רופאים זמינים לבתי חולים כדי שניתן יהיה להטיל על כל אחד רק משרה בהיקף רגיל של נניח  8 שעות ביום אזי אף אחד מהם לא היה מסכים לעבוד תמורת 23 שקלים לשעה, גם לא תמורת 42 שקלים לשעה. בשכר כזה ובהיקף עבודה כזה אי אפשר להתקיים. על כן במקרה כזה היה צריך להעלות את שכר הבסיס בשיעור עצום, אולי פי 3 או 4 , יחד עם הכפלת או שילוש מספר הרופאים כדי להבטיח שירות רפואי מסביב לשעון. את זה ודאי שהאוצר לא יסכים לבלוע.

גם לרופאים הותיקים זה ודאי מצב נוח. רובם ממילא המירו את התורנויות בפרקטיקה פרטית כזו או אחרת, בדרך כלל במסגרת קופות החולים. אילו היו פי שלשה רופאים (ומטבע הדברים גם פי שלשה רופאים מומחים) אזי קופות החולים היו מיד מורידות את תעריפי התשלום לרופאים - הכלל הידוע של ביקוש והיצע. גם פרקטיקה פרטית ממש היתה סובלת מצניחת תעריפים.

איך שומרים על מספר רופאים נמוך? לא מרחיבים פקולטות לרפואה ומקשים על קבלת רשיון למי שלמד בחו"ל, לא רק בגלל חשש (אמיתי) לרמה לא מתאימה אלא גם כדי לא להגדיל מדי את מספר הרופאים הזמינים.

כך שומרים על הסטטוס קוו - מעט רופאים + חיוני שיעבדו הרבה שעות + פיתוי לתוספת שעות עבודה על ידי תיגמול גבוה בעד השעות הנוספות ונמוך מאד בעד המשרה הבסיסית.

יתרה מזו, רופא ותיק שיכול לארגן לעצמו הכנסה מחוץ למסגרת בית החולים כבר לא מעונין בתורנויות אמיתיות, לכל היותר כוננות וגם זה בתנאי שלא יפריעו לא יותר מדי. אני בטוח שכל רופא ותיק זוכר בחלחלה את עומס העבודה שנכפה עליו בראשית דרכו. טוב לשמור קשר עם בית חולים תמורת שכר בסיסי אבל תורנויות ? על כן אין פלא שבמשך שעות ארוכות בתי חולים מאוישים כמעט רק על ידי מתמחים בלבד.

אם הניתוח שלי נכון, כנראה שהמצב ישאר כך לעד תוך כדי זחילה כזו או אחרת בשכר הבסיסי אלא אם מישהו בהנהלת המדינה יבין סוף סוף שצריך להתחשב גם בחולים. חזון אחרית הימים...

ועדכון מיום 11-4-2011 : נראה כי  עיקר הדיון בדבר פתרון מוסט לנושא השר"פ. הרי זו אותה מלכודת כמו התורנויות. כדי שרופא יוכל לקבל הכנסה משר"פ הוא צריך להיות עובד בסגל בית החולים. לכן ניתן להמשיך לפתות או להכריח אותו (תלוי מי האומר)  לעבוד בשכר בסיס נמוך ולהציע את השר"פ ככלי לתוספת הכנסה. את הבעיה העיקרית של חוסר ברופאים לא יפתרו.

הרהור על טיול לצפון הארץ

רבים מטיילים לצפון הארץ כדי להנות מהפריחה השופעת ומזרימת המים בנחלים לאחר הגשמים האחרונים.

אם מותר לי להמליץ, אל תשכחו לראות ולהבין את משמעות חניון הטנקים בפאתי קרית שמונה ואת זו של גדרות התיל והשלטים "זהירות מוקשים" ליד הכניסה למפל הבניאס. יש כמובן עוד כאלה באיזור, הבחירה מקרית לחלוטין.

לא כל המדינה היא תל-אביב ויש אנשים עם דאגות יומיות  יותר כבדות מאשר לאיזה מסעדה או מקום בילוי כדאי לצאת הערב או איזה צימר בצפון מציע את מירב הפינוקים. לעתים נדמה שיש ציבור לא קטן שנוטה לשכוח - או אולי להתעלם - מהפן הזה של החיים במדינת ישראל.

לא שיש בכך חידוש. במלחמת השחרור דיברו על אלה שבילו את המלחמה בקפה פילץ על הטיילת בתל-אביב. במלחמת ההתשה ובמלחמת לבנון הראשונה (וכנראה גם בשניה) נשמעו לא מעט הערות על החיים במרכז הארץ שהתנהלו כרגיל, כאילו אין מלחמה בארץ.

אינני חושב שצריך להיות שקוע כל הזמן במחשבות מיליטריסטיות או חלילה בדיכאון. אבל מן הראוי לזכור שיש גם את הפן הזה לקיומנו כאן ולא להדחיק אותו לחלוטין מן התודעה. ההדחקה לא תעלים אותו.

עצה לקורא : מסמכים שכדאי לשמור

התחלתי לאחרונה לפדות כספי ביטוחי מנהלים וקופות גמל למיניהן, רובן כוללות גם כספי פיצויים ממקומות עבודה שונים.

בפניה הראשונה אל הקופה/ביטוח מסתבר כי מי שמבקש לקבל את כספו חייב להמציא :

1. טופס 161 - הודעה ששלח המעביד למס הכנסה בעת סיום העבודה

2. טופס 161 א' - המשלים לטופס לעיל שחתם עליו העובד

3. אישור המעביד על הסבת הזכויות בקופה/בביטוח לידי העובד

4. אישור מפקיד השומה (שגם הוא מסתמך על חלק מהנ"ל שיש להציגם בפניו) כמה מס יש לגבות, אם בכלל.
כדי להסיר ספק, יש הסבר הגיוני ומעוגן בחוק לצורך במסמכים אלה.

אינני יודע איך נחלצים מהתסבוכת כאשר חסר מסמך ממסמכים אלה ובמיוחד אם המעביד כבר לא קיים (ועבדתי אצל כמה שכבר נעלמו). במקרה הטוב מדובר ודאי בעיכוב של חדשים רבים, במקרה הרע ישולם מס מירבי גם על כספים פטורים (45% למיטב ידיעתי).

כדי להבהיר, כל המסמכים האלה אמורים להיות בתיק הקופה או הביטוח וגם בתיקי מס הכנסה כי הם נשלחים לשם על ידי המעביד. אבל מה לעשות, החיפוש קשה עליהם ואולי גם לא תמיד מוצאים. על כן דורשים מהעובד (לשעבר) להמציא אותם מחדש. 

למזלי אני אספן מסמכים כפייתי כך שכמה שעות חיפוש (45 שנות מסמכים...) פתרו את הבעיה.

אז ראו הוזהרתם - הקפידו לקבל מסמכים אלה בעת עזיבת מקום עבודה והקפידו לשמור עליהם מכל משמר. אם כבר עזבתם מקומות עבודה ואין לכם מסמכים אלה התחילו כבר עכשיו בנסיונות להשיג אותם כי הזמן לא פועל לטובתכם בענין זה.  אשתי זכתה לתשובה ממעביד מהמכובדים בארץ : "אם זה ישנו זה ודאי בארכיון, יקח כ -3 חדשים לאתר את המסמך".

ואחרון חביב, בביקור במפעל באיטליה לפני מספר שנים התברר לי כי לכל עובד בתעשיה (ואולי גם לאחרים) יש פנקס עובד הנודד איתו ממעביד למעביד. נתונים מהסוג האמור לעיל נרשמים בפנקס !! כשראיתי זאת קצת גיחכתי על הארכאיות של השיטה. עכשיו אני יודע כמה היא חכמה.

איך נפטרים מרכב נטוש?

מול הבית חונה פיז'ו ישנה - עוד מעט תיעלם בגלל האבק שמכסה אותה. (עוד סיבה ליחל לגשם)

פניתי למועצה המקומית. התשובה חד משמעית - איננו מוסמכים על פי שום חוק לסלק רכב שהוא רכוש פרטי של מישהו. גם אין לנו שירותי גרירה. תפנה למשטרה.

פניתי לשוטר הקהילתי, נציג המשטרה בישוב. התשובה חד משמעית - אם הרכב גנוב או מפריע / מסכן את התנועה - נגרור אותו. אם לא, נא לפנות לרשות המקומית. נתתי לו את מספר הרכב בתקוה שיבדוק ושאכן הרכב גנוב. לא שמעתי ממנו דבר.

בינתיים הרכב עדיין כאן.

עדכון ליום 09-04-2011 : הרכב עדיין כאן. אויר בצמיגים כבר אין.

הבנק מציע הימורים באינטרנט

הבנק שלי (טוב, הוא לא שלי, אני רק מחזיק את הכסף שלי אצלו) שולח לי חדשות לבקרים הצעות השקעה. המשלוח נעשה בדואר אלקטרוני ואפשר לבחור לבצע את ההשקעה או בעת ביקור בסניף או ישירות באתר הבנק. עד כאן ההסבר למה הכותרת מדברת על אינטרנט.

עכשיו לענין ההימור. הימור הוא בצוע פעולה שעשויה לזכות ברווח או עלולה להיגמר בהפסד כאשר אלמנט המזל ולאו דוקא ידע ונסיון  משפיע במידה רבה על התוצאה.

ומה הבנק מציע ? בעיקר עסקות מורכבות (STRUCTURE ) שענינן הבטחת רווח אם יקרה מקרה שאינו בשליטת המשקיע. כך למשל, ההצעה האחרונה מציעה השקעה בהימור על עליית המחיר של מניות אמדוקס בשנתיים הקרובות. בקצרה, וללא סעיפי ההתכסות וההסתייגות  הנדרשים על פי החוק, זהו עיקר ההצעה:

1. אם במשך שנתיים יעלה מחיר המניה אך לא יגיע בשום יום לעליה של 40% יקבל המשקיע את כל כספו בחזרה ביום הפדיון בתוספת אחוז העליה של מנית אמדוקס. הסתייגות אחת ראה בסעיף 3 .

2. אם במשך השנתיים יעלה מחיר מניית אמדוקס ב 40% ואפילו ליום אחד בלבד יקבל המשקיע את כל כספו בחזרה ביום הפדיון בתוספת 3% ריבית לשנתיים (קצת פחות מ 1.5% לשנה) ואין זה משנה מה יהיה שער המניה ביום הפדיון.

3. אפילו יתקיים האמור בסעיף 1 אך ביום הפדיון יהיה שער המניה שווה או נמוך לשערה ביום תחילת ההשקעה לא תשולם ריבית או רווח אבל המשקיע יזכה לקבל חזרה את מלוא השקעתו (בערך נומינלי).

האם התנאים לעיל מאפשרים למשקיע להשתמש בידע ונסיון (אם בכלל יש לו כאלה) בנוגע להשקעה בשוק ההון? האם המנוסה במשקיעים יכול לנחש בבטחה מה יהיה השער ביום הפדיון ? האם הוא יכול להעריך מה ההסתברות שבמשך שנתיים תתממש האפשרות של עלית מחיר המניה ב 40.01% ? לי ברור שהדבר אינו אפשרי. ידע ונסיון אולי מסייעים להעריך מה יהיה הכיוון של תנועת מחיר המניה (גם זה בספק) אבל ודאי לא שערים נקודתיים.

אם אני צודק בהנחתי זו (ישפוט הקורא) אז תוחלת הרווח מההשקעה הזו היא ענין של מקריות טהורה או בלשון אחרת - ענין של מזל.

אם כך, ההשקעה המוצעת אינה אלא הימור, בדיוק כמו הימור על הפרש שערים במשחק כדורגל.

אז לא רק לפיס ולטוטו יש רשיון לערוך הימורים, גם לבנקים יש. וכמו בכל ההימורים - הבנק תמיד מרויח !

למה הפסקתי לקנות בחנויות שבאבן יהודה

אני גר באבן יהודה. שנים רבות נהגתי לקנות בחנויות המקומיות. לא עוד.

נכון, יותר נוח לקנות ליד הבית, אבל אני משתדל לא להתפתות. שלוש הדוגמאות להלן יבהירו את המהפך ההתנהגותי שלי.

1. מיכל דיו דגם 15 למדפסת הזרקת דיו של HP , לא מקורי - מילוי מחדש.

בחנות המקומית - 105 ש"ח

בחנות בכפר סבא - 40 ש"ח ועוד מבצע הנחה על מוצרים אחרים אם רוכשים שני מיכלים.

2. נורת הלוגן 500 W

בחנות המקומית - 33 ש"ח

בחנות בקדימה - 15 ש"ח

בחנות היבואן - 11.60 ש"ח (ואם אתה קמעונאי קטן אבל קונה באופן קבוע יש הנחה של 36% )

3. תספורת לגבר (כ -10 דקות לכל היותר)

במספרה מקומית - 50 ש"ח

במספרה בנתניה - 20 ש"ח

(כל המחירים כוללים מע"מ)

אני מניח כי אין צורך בשום הסבר נוסף.

יחד עם זאת אני תוהה איך התופעה הזאת יכולה להתקיים. יש לי רק מסקנה אחת - יש בישוב מספיק קונים שמוכנים לשלם את המחיר, ככל הנראה כל מחיר. את דעתי על הסיבות לכך אשמור לעצמי.

שוב לנושא המים - וגם לענין הביוב

כאשר התחלתי לכתוב על נושא מחירי המים לא ציפיתי שניתן יהיה להמשיך ולדון בכך תקופה כל כך ארוכה. מסתבר שהמציאות מוזרה מכל דמיון.

תושבי אבן יהודה התבשרו זה עתה - ולאחר מעשה - על שינוי טכני כביכול : מעתה כל נושא המים והביוב, כולל הטיפול ברשתות הצנרת, יעבור לידי תאגיד חדש שהוקם על ידי (או לצרכי) כמה מועצות מקומיות בסביבה. לא פורסם מי הבעלים של התאגיד ולא ברור האם התאגיד מתכוון גם לייצר רווחים ולאן הם יגיעו. כדי להבין את הענין צריך לקרוא את החוק שעל פיו מוקמים תאגידי מים, טרחתי וקראתי.

לכאורה באמת ענין טכני שמטרותיו יעול וחסכון אבל נראה שכאן הושגו תוצאות הפוכות.   האמת כנראה מסתתרת מאחורי המידע שפרסמה המועצה לתושבים ועליה לא ניתן כל הסבר :

1. תעריף המים למטר עלה בצורה משמעותית ולפתע הוא כולל גם מע"מ . למעשה התעריף הבסיסי הוכפל !! מאיפה בדיוק צצה הגזירה הזאת? בנוסף עכשיו התעריף כולל גם אגרת ביוב ועל כך בהמשך.

2. אם לא די בהעלאת התעריף, ההקצבה לנפש במחיר הבסיסי הופחתה עד ל 2.5 מטר מעוקב לחודש. כדי לחיות במסגרת החדשה לא די ליבש את הגינה, רצוי גם להפסיק לכבס את הבגדים וכמובן לא לשטוף רצפות. אין צורך לומר שכמות המים הנדרשת לסעיף האחרון מותנית גם (ואולי בעיקר) בשטח המגורים ולא רק במספר הנפשות. על שטח גדול יותר כבר משלמים בארנונה, עכשיו גם בסעיף המים.

3. תאגיד מים פירושו משרדים, מחסנים, רכב, דירקטורים מנכ"ל ועובדים אחרים, ציוד, רו"ח, יועץ משפטי, מערכת מיחשוב ועוד ועוד. ממה בדיוק מממנים את כל אלה ? האם זו סיבת ההתיקרות ?

4. כל הטיפול עבר לתאגיד והמועצה פטורה מכך, האם שחררו את עובדי המועצה שעסקו בכך עד עתה ? אולי מכרו רכב מיותר ?אני מוכן להמר שלא.

5. גם הרשתות (תשתית הצנרת והחלוקה) עכשיו בבעלות ובטיפול התאגיד החדש. האם נזכה בשל כך להורדה של תעריפי הארנונה ? הצחקתם. בפועל אנו ממשיכים לשלם את כל ההוצאות פעמיים, פעם דרך הארנונה ופעם דרך תעריף המים.

6. על פי התעריף החדש חל חיוב של ביוב על כל כמות המים הנצרכת. הרי ברור שלפחות המים להשקיה (אם מישהו יעיז להשקות) אינם מגיעים לביוב. למה בדיוק צריך לחייב הוצאות ביוב בעדם ? כמובן שאין יותר הקצבה לגינה במחיר מוזל למרות שכל המים האלה חוזרים לטבע , לא עוברים בביוב, לא נזקקים להולכה ולטיהור. תחת הכותרת של "מצב המים במדינת ישראל קשה" אפשר להסתיר כל שערוריה רצויה.

הנה ציטוט מפרוטוקל של ישיבת המועצה בנושא זה מיום 22 ביולי 2008 . אז החליטה המועצה (בהגיון) שאין לחייב את מי ההשקיה בתעריף ביוב. החלטה זו התקבלה כשכבר היה ברור, ונאמר בפרוטוקול, שההקצבה לגינה עומדת להתבטל !! עכשיו ניצלו את ההזדמנות של בטול ההקצבה לגינה ביחד עם המעבר לתאגיד החדש וגם מי ההשקיה חייבים באגרת ביוב :

-ציטוט מהפרוטוקול -

דיון ואישור שלא לחייב באגרת ביוב עבור מים שבמסגרת הקצבת הגינה

אשר שמע: בתאריך 10.7.2008 פורסם בקובץ התקנות מס' 6681 עדכון לכללי המים, ע"י מועצת הרשות הממשלתית למים וביוב. העדכון עוסק בנקודות הבאות: ביטול הקצבה לגינות נוי וביטול הקצבה לגינון ציבורי. כללים אלה, יחולו על צריכת המים שתסופק החל מיום 9.8.2008. הקצבת המים שבוטלו הינה הקצבה הניתנת להשקיית גינות נוי בחודשים אפריל עד אוקטובר, המכסה הייתה 0.6 מ"ק לכל מטר גינה בהגבלה של עד 300 מ"ק לשנה תעריף 4.145 ₪.

בנוסף לכך עבור המים במסגרת ההקצבה לא נגבתה אגרת ביוב. תעריפי המים: משפחה המונה עד 4 נפשות זכאית ל- 16 מ"ק לחודשיים בתעריף 1 (4.011 ₪). לכל נפש נוספת 6 מ"ק נוספים לחודשיים בתעריף 1. 14 מ"ק לחודשיים בתעריף 2 (5.519 ₪). יתר הצריכה בתעריף 3 (7.599 ₪). משמעות השינוי – צריכת המים לגינון תחושב עפ"י תעריף 3.

הצעת החלטה: לאשר כי צריכת המים לגינה לא תיגבה אגרת ביוב. הצבעה פה אחד.

- סוף ציטוט -

אז מה לעשות ? לבקש התקנת מונה מים נפרד לגינה ותעריף ללא ביוב לצרכי הגינה ? לא מצאתי אפשרות כזו באתר המועצה.

ואולי אני טועה? אולי התאגיד החדש הוא שקוף מבחינה תקציבית וכל מועצה ממשיכה בפועל לשאת בהוצאות שלה אלא שהכל מוזרם דרך התאגיד החדש? אולי העבירו עובדי מועצה לעבודה בתאגיד ?

לי נראה שכל הפטנט הומצא על ידי הלובי של השלטון המקומי בכנסת  כדי ליצר משרות שבעצם אינן כפופות להנחיות בדבר שכר ותנאים של עובדי רשות מקומית והן זמינות הן למקורבים והן לעובדי רשויות לאחר שיפרשו מתפקידם הנוכחי. כאשר המחוקק נותן הכשר טבעי שהרשות מנצלת אותו ובאותה הזדמנות "מרויחה" את חלק התקציב שקודם יועד למים.

ו"אולי" אחרון - נניח שאני טועה בכל דברי לעיל ויש סיבה ענינית וחוסכת להקמת התאגיד, למה שלא יבהירו זאת בעלון לתושבים ? חיפוש "מעיינות השרון" באתר המועצה  וגם ברשת לא העלה שום ממצא רלבנטי לבעיות לעיל אבל יש תיאור מפורט בדבר חברי הדירקטוריון...

כך או כך, בינתיים התושבים ישלמו והמנגנון יחגוג. בעצם מה חדש ?

שרות יעיל?

ההמתנה לשרות טלפוני מאד מעצבנת, גם ארוכה, גם מלווה במנגינה מעצבנת ולעתים קרובות מסתיימת בניתוק שמחייב התחלה מחדש.

אז החלטתי לנסות קשר בצ'אט, פאר הטכנולוגיה המעודכנת. לא נגעתי למעט מחיקת שם המשתמש , טלפון ות.ז. והנה מה שקרה (כולל שגיאות ההקלדה) :

(09:09:09) הילה:
בזק בינלאומי שלום, כיצד אוכל לתת לך שירות ?
(09:10:10) דן פינס:
שלום
(09:10:10) הילה:
בוקר טוב
(09:10:10) דן פינס:
החוזה שלי עומד להסתיים בחודש הבא
(09:10:10) הילה:
דן, תעזור לי בבקשה עם מספר ת.ז של בעל המנוי
(09:11:11) דן פינס:
ואני מוצף כל העת בהצעות מספקים אחרים. אני מעדיף להשאר אתכם אבל מבקש לדעת מה יהיה התיריף
(09:11:11) דן פינס:
XXXXXXXXXX (נמחק)
(09:12:12) הילה:
לפי התז שציינת לא אותר מנוי
(09:12:12) דן פינס:
מוזר, נסי טלפון XXXXXXXXX (נמחק)
(09:13:13) דן פינס:
או שם משתמש ......
(09:14:14) הילה:
דן, אותר מנוי עסקי
(09:14:14) דן פינס:
גם זה משהו
(09:14:14) הילה:
לכן יש לפנות לשירות הצ'אט העסקי. אני מיד אציין את הלינק
(09:15:15) הילה:
http://www.bezeqint.net/Page.aspx?cc=010315
(09:15:15) דן פינס:
תודה
(09:15:15) הילה:
שמחתי לתת לך שירות, המשך יום נעים
(09:16:16) דן פינס:
הגעתי לעסקי ?
(09:17:17) דן פינס:
יש מישהו?
(09:17:17) הילה:
לא, זו עדיין הילה מהשירות הפרטי.
(09:18:18) הילה:
אני אבדוק אם יש נציג פנוי בשירות העסקי, מספר רגעים ברשותך
(09:18:18) דן פינס:
אבל נכנסתי לעסקי לפי הלינק ששלחת
(09:18:18) דן פינס:
ובראש העמוד מופיע שירות עסקי
(09:19:19) דן פינס:
או אולי את רק צריכה להחליף כובע ?
(09:20:20) הילה:
נכון, אני לא יודעת מדוע הגעת לשירות הפרטי. אבדוק זאת.כרגע יש נציגה פנויה בצ'אט העסקי. אני מקשרת אותך איתה. המשך יום נעים
(09:20:20) דן פינס:
תודה
(09:21:21) דן פינס:
עשר דקות ולא הגעתי לשום דבר, לא יעיל בדיוק כמו פניה טלפונית, ממש חבל
(09:22:22) הילה:
דן, אני ממש מתנצלת על ההמתנה והטרטור, יש לי תקלה במערכת ואין לי אפשרות לקשר אותך. ציין בבקשה טלפון בו הינך זמין ואני אחזור אליך באופן טלפוני
(09:22:22) דן פינס:
0544XXXXXX

אז חזרנו לטלפון. שוחחתי עם שלש מוקדניות (הן העבירו...) והשלישית חידשה את החוזה לשנה נוספת בתנאים הקיימים.
למה זה לא נעשה מיד בהתחלה ? לבזק בינלאומי פתרונים.

חופש הבטוי והסרת האנונימיות של טוקבקיסט

לפני כמה ימים קבע בית המשפט העליון שאין להרשות חשיפת זהות של טוקבקיסט אנונימי כדי לאפשר הגשת תביעת דיבה נגדו.

על פי ההחלטה התמוהה הזו נוצרו שתי קבוצות של מוציאי דיבה :

1. אלה שהזדהו מיוזמתם וחשופים לתביעה

2. אלה שהסתירו את זהותם ואינם חשופים לתביעה

מכך עולה שהזכות להגיש תביעת דיבה אינה אבסולוטית אלא היא מותנית ברצונו של מוציא הדיבה להיחשף.. היתכן?

לא קראתי את פסק הדין במלואו ואולם על פי הדיווחים (בתקווה שהם מדויקים) הדיון התיחס גם לשאלת זכות חופש הדיבור וההגנה על זכות זו. נדמה לי שחופש הדיבור צריך להיות מוגדר כזכות האזרח לומר את דברו מתוך ידיעה שהוא עלול להיפגע או להיענש אם עבר תוך כדי כך על החוק. 

לא מיותר לציין כי כל מי שהתפרסם בהסטוריה בעקבות מאבק בעד זכות הדיבור, קידם את הרעיון והביא את מאבקו לידיעת הציבור, עשה זאת מתוך ידיעה שהוא עלול לשלם את מחיר המאבק. דוקא הנכונות לשלם את המחיר בתקוה לשנות מערכת חוקית קיימת היא שסייעה לקדם את ההבנה שיש צורך בחופש דיבור.

אולי באמת מן הראוי שהכנסת תיתן את דעתה לדבר ותקבע הליך חוקי לחשיפת הזהות של אותם כותבי טוקבקים אנונימיים שכל מטרתם רק לגרום נזק.