המסכן והמליונר

משה (שם בדוי כמובן) עובד שנים רבות ויש לו זכות לפנסיה תקציבית. בקרוב יפרוש מעבודתו ונניח שיקבל פנסיה לא אגדתית של 10,000 ש"ח לחודש.
הוא ידע שכך יהיה ועל כן לא חסך משכרו, בודאי לאור הקיטורים הקבועים שלו על השכר העלוב במוסד בו עבד.

אם נניח שיחיה עוד 15 שנה לאחר הפרישה (אולי יותר, תלוי מהיכן פרש ובאיזה גיל) אז למעשה לזכותו סכום של 1,800,000 ש"ח (בהתעלם מריביות והצמדות).
הוא כמובן מודאג ומקטר גם עכשיו - אין יותר רכב מעביד, אין חשבון הוצאות כזה או אחר, אין שי לחגים (אלא אם הועד שלו חזק ודואג גם לשי לפנסיונרים של הארגון), אין נסיעות לחו"ל, אין דמי הבראה ואולי עוד כמה אין ואין. צריך יהיה לקצץ בהוצאות, להדק חגורה, להוריד את רמת החיים.

בקיצור, הוא מסכן !! למזלו יש פוליטיקאים לטובתו והם ילחמו נגד כל קיצוץ בפנסיה או חלילה העלאת המס החל עליה.
לפחות מובטחת לו הצמדה כזו או אחרת וגם אם יאריך ימים מעבר למתוכנן תמשיך הפנסיה להיות משולמת כל חודש.

יעקב (גם כן שם בדוי) מתקרב גם הוא לגיל הפרישה אבל אין לו פנסיה תקציבית. נניח לרגע שהוא כל ימיו עצמאי ואין לו כלל פנסיה. אבל הוא ניהל את חייו כמו הנמלה במשל ולא כמו הצרצר, הוא חסך לעת זקנה. החיסכון בא כמובן על חשבון הצריכה השוטפת במשך כל השנים.

פלאי פלאות, במקרה גם הוא חסך 1,800,000 ש"ח. זה הרבה מאד - על פני 40 שנות עבודה מדובר ב - 45,000 ש"ח לשנה או 3,750 ש"ח לחודש - כל חודש !! (גם כאן אתעלם מריבית והצמדה שנצברו כי כנראה חסך בפועל פחות)

אם הכסף מונח ללא כל סיכון וללא הכנסה אזי יוכל להרשות לעצמו הוצאה של 10,000 ש"ח בחודש למשך 15 שנה. האינפלציה ודאי תאכל חלק מכח הקניה לאורך זמן - אבל כאמור, נתעלם.
כמובן שאם יאריך ימים מעבר לתכנון המקורי תהיה לו בעיה, הכסף יגמר לפני תום החיים.

הוא אינו רוצה סיכון בשלב זה של חייו אז אולי ישים את הכסף בפיקדון בנקאי ואולי יקבל תשואה של 2% כלומר 3,000 ש"ח בחודש (בנכוי מס במקור) לכסוי האינפלציה ואורך חיים נוסף.

עד כאן טוב ויפה - הנמלה והצרצר (במקור נכתב בטעות חרגול, תודה למעיר האנונימי) כביכול באותו מצב. גם אם יש הבדלים, כל אחד בוחר איך לנהל את חייו ואין לו על מי להלין.
רגע, רגע - יש בכל זאת הבדל ! איך רואה אותם החברה, הכנסת והממשלה, המדיה ?

הראשון - פנסיונר מסכן. כאשר מעלים את המע"מ או את מחיר החשמל או את מחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית מיד מלהגים מעל כל במה ציבורית על משה הפנסיונר המסכן (במקום על המסכנים באמת)

השני - בעל הון, למעשה אפילו מליונר !! עליו אפשר גם להטיל איזה מס נוסף כזה או אחר, בעצם זה אפילו רצוי !! בודאי שאין כל צורך לרחם עליו או להתחשב בצרכיו.

למה? אפילו ברוסיה כבר לא חושבים כמו בברית המועצות של 1950 אז למה זה מונצח אצלנו?