הניצול הציני של תנועת המחאה - או שוד לאור היום !!

כבר כתבתי בחודש אוגוסט (מותר ורצוי לדפדף אחורה בבלוג...) שממשלת ישראל תפתור את בעית המימון הדרוש לטיפול (קוסמטי) בתנועת המחאה רק ממקור אחד - מס מוגדל על רווחי הבורסה. אינני מופתע שכך קרה. מי יעז להתלונן אם לוקחים עוד קצת מ"העשירים" ? 

אז אכן יקחו החל מיום 1-1-2012.  אבל אין גבול לציניות - את המס הנוסף יגבו גם מרווחים שנצברו בעבר. נכון שבעיקרון אין מטילים מס רטרואקטיבי, אבל כאן לוקחים אותו מהעשירים !! ודאי מצאו דרך טובה להכשיר את הטריפה הזאת.

הבנקים נושמים לרווחה כי :

- לא הכריחו אותם להכניס שיפור קל במערך המיחשוב ולשמור לעולם ועד את היתרות בכל נ"ע ואת השער לתאריך סוף שנת  2011.  בעצם הנתונים האלה ממילא נשמרים.  כך היו יכולים בקלות  לחשב מס במועד הנדרש לפי 20% על רווח ישן ו 25% על רווח חדש.

- נתנו להם מתנה ענקית ושמה בישראל "מכירה רעיונית". תמורת עמלה "צנועה" של 0.10% הם רשאים לבצע מכירה וקניה חוזרת של נ"ע מחוץ לבורסה כלומר בעלות של פעולת מחשב קצרה, פשוטה, מהירה ודי בחינם. אינני יודע מה גודלו של שוק ההון וכמה אזרחים יבחרו להשתמש באופציה הזאת - אבל מדובר בהרבה מאד מליוני שקלים.

- יהיה גידול במחזור - אפשר יהיה לשלם עוד בונוסים להנהלות הבנקים !!

- אולי זה פיצוי (למה מגיע פיצוי ?) על כך שתיקי נ"ע של החוסכים יקטנו בסכום המס שישולם, מה שיקטין בעתיד את דמי השמירה (סליחה, דמי ניהול...) שהבנקים גובים ללא הצדקה אמיתית.

האוצר נושם לרווחה  כי:

- בניגוד למקובל ניכוי המס מתבצע מיד ולא בסוף החודש. בדרך כלל מקזזים את ההפסדים של אותו חודש מהרווחים ורק אז משלמים את המס על יתרת הרווח. הפעם קודם כל גובים את המס - מיד ביום הביצוע של המכירה הרעיונית. אם מגיע לחוסך קיזוז - נסתדר אחר כך, בינתיים הכסף בכיסו של אוצר המדינה. על כן תגדל הגבייה ממסים ברגע האחרון של 2011 ובא לציון גואל.

האזרח, כרגיל, מוותר תחת לחץ על כמה נשימות  :

- המס המשולם מקטין את סכום החסכון שאמור להביא תשואה.

- גם העמלה המשולמת לבנק יוצאת מכיסו של החוסך.

- אם חלילה ירד השער (הסתברות סבירה למדי) של נ"ע שנמכר רעיונית אזי בעצם שולם מס על רווח שלא באמת מומש. נכון שאז יווצר הפסד שאולי אפשר יהיה לקזז (מול רווח עתידי אם וכאשר יהיה) - אבל המס בינתיים שולם ויצא מכיסו של החוסך לכיסו של האוצר.

ואחרון חביב : גם אם האוצר יזרוק איזו סוכריה מעופשת לכיוון המוחים (נניח שנתיים גן חינם) הרי אותם המוחים גם הם שייכים לציבור החוסכים אם הם רוצים להמשיך לחיות בגיל זקנה. על כן, הם ימשיכו לשלם ביוקר שנים רבות  מחסכונותיהם בעד ההטבה הקטנה שיקבלו עכשיו. היכן כל ההסברים המלומדים שלא טוב לחיות את הרגע, צריך לחשוב על העתיד, צריך לחסוך!! 

למה בכלל לחסוך? מה שלא ייגבה כדמי ניהול מופקעים ייגבה כמס מופקע. הרבה חסכון כבר לא ישאר.

איפה כל היועצים המלומדים של תנועת המחאה? קשה לי להאמין שלא הבינו את זה. ואם לא הבינו אז ממש לא רצוי לשכור את שירותיהם. ולמה טרכטנבג שותק? גם הוא לא מבין את זה?. לא חשוב, העיקר ששר האוצר וראש הממשלה מבינים את זה.

די עם האשליות (ברבור ארוך לאור פרשות בזמן האחרון)

אני מקווה שרוב הציבור, רוב הזמן, רוצה להניח ששחיתות ושימוש לרעה בכח הם מקרים חריגים ומי שנוהג כך יתפס בסופו של דבר ואולי גם יבוא על עונשו.

מנסיוני בחיים זה לא כך. אינני מתכוון למקרים חריגים אלא להתרחשויות של יום יום, לעתים באופן בוטה אבל לרוב במסגרת הליכים רגילים לחלוטין ועם כסות של "אל תהיה תמים, זה חלק מהחיים."

איפה זה מתחיל? באמת בדברים תמימים ללא כוונת רשע או זדון. יד על הלב, האם מישהו חושב שלקיחת עט בשקל או חבילת מהדקים ממקום העבודה היא פשע? ברור לי שלא וברור לי שכמעט אין מי שלא חטא בכך. אם יש כזה, הסיבה היא שפשוט לא היה צריך עט או מהדקים. מי משלם בשביל זה ? הכיס העמוק של המעביד. המעביד מממן את זה מכיסו? הרי ברור שלא. מי שמשלם זה הציבור, בין אם אלה הלקוחות של המעביד ובין אם זו הקופה הציבורית שמממנת את המוסד המעביד מכספי מסים של הציבור.

בממדים האלה איש לא רואה בכך מעשה פלילי או אפילו מעשה ראוי לגינוי. כבר שמעתי דעה שאם כולם עושים כך, בבחינת נורמה מקובלת, וכאמור כולם גם נושאים בהוצאה, אזי בממוצע איש לא ניזוק.

אבל התופעה לא נעצרת כאן. עם הזמן ההזדמנות והכח מעוורים את עיני (כמעט) כל בן תמותה וכאן מתחילה להתגלות השונות בין מה שנחשב לא תקין לבין מה שכביכול בסדר.

אינני מתכוון לשיטת "המעטפות" על כל גווניה, את זאת כולם  (מלבד לוקח המעטפה) יודעים לגנות.

קחו אדם הגון לכאורה ,כלומר כזה שלא יעלה על דעתו לרמות ב- 5 שקלים בסופרמרקט.  אבל, בהיותו למשל חבר בועדת מינויים כזו או אחרת ישחיר  בלי היסוס את פניו של מועמד א' שאינו מטעמו (ואולי גם את פני מי שהמליץ עליו) כדי להביא לבחירתו של מועמד ב' שהוא כן מטעמו ובאותה הזדמנות יגרום נזק של ממש לעתיד, לקריירה ולחיים של מועמד א'.  יש לו הצדקות כאלה ואחרות: 

ראשית, כמעט אין סכוי שהציבור ידע מכך
שנית "הכל במסגרת התפקיד ולמען מילוי החובה הציבורית"
שלישית תמיד טוב ליצר קואליציות ולברר מי אתך ומי נגדך - ואפשר להמשיך ולספור.

הרי אפשר להסתפק בהצבעה נגד מועמד א' גם בלי לטפטף קצת רעל באזני אחרים כדי להניא גם אותם מלהצביע עבורו.

האם הוא עדיין הגון ?

וכך בודאי בפוליטיקה, באקדמיה, בצבא, בעסקים וכו' וכו'. הרוע מבצבץ לעתים תכופות, אפילו בלי שהעושה יחשוב שהוא עושה משהו שאינו כשורה - ובהרבה מקרים גם בלי לקבל טובת הנאה מידית וישירה מהסוג הניתן במעטפה. די באיסוף "נקודות זכות" שאולי ניתן יהיה להמיר אי פעם בעתיד אם יתעורר הצורך. לעתים זו כמובן נקמה מתוקה על מה שעשו לך כשאתה היית בצד הסופג את המכה.

ומכיון שיש לאנשים כח להרע, והם עושים בו שימוש ללא היסוס וגם בלי לחשוב פעמיים, אזי אנשים אחרים שיצטרכו פעם את אותם בעלי הכח (עד שהם עצמם יגיעו להיות בעלי כח) יוצאים מגדרם ומתכופפים אחורה כדי להישאר בצד הנכון של בעלי הכח. עד כדי כך שאין צורך לבקש מהם במפורש להשתמש בכח וברוע שכבר רכשו לעצמם, די ברמז דק מן הדק ולעתים גם זה מיותר. האם מישהו באמת חושב ששר הבטחון (בנסיעתו הידועה לפריז) ציין מראש את מחיר החדר שהוא רוצה לגור בו ? שטויות, אין לו צורך לומר זאת. עושי דברו יודעים גם ללא הנחייה מה ישביע את רצונו ומה יעורר את זעמו.

את מחיר השימוש לרעה בכח הזה משלמים בסופו של דבר הרבה אנשים ולעתים הציבור בכללו. מטבע הדברים הנפגעים הם אחר כך מרירים ואם הם גם לומדים מהנסיון הרי גם הם ינהגו כך כשיתעורר הצורך ותהיה להם ההזדמנות.

החלק המטריד אותי ביותר הוא הדו-פרצופיות המתפתחת עם הזמן והנתק המלא בין שני הפרצופים. לעתים אותו אדם יפגין מצד אחד הומניות גורפת, חביבות ועזרה בתרומה למסכנים.  מצד שני, ובתחומים אחרים , יפגין נוקשות, קשיחות וחוסר אמפתיה, שימוש לרעה בכח.

ואם מידי פעם המצפון במקרה מציק - אצל הנוצרים הקתולים אפשר ורצוי לרוץ להתוודות ולקבל מחילה מיד , אצל היהודים די בבקשת סליחה פעם אחת בשנה ביום הכיפורים. כך או כך, אחרי כן אפשר להמשיך באותה דרך.

אז לכל התמימים : כדאי שתפנימו שכמעט כולם רעים אם רק יש להם הזדמנות ויש להם כח. רצוי אבל לא הכרחי שתהיה גם סיבה.

כדי להסיר ספק, לא מדובר בעוד תאוריה של קונספירציה, זה ככל הנראה פשוט טבע האדם.

לא סתם מקובלת ביהדות האמונה שבכל רגע נתון יש בסך הכל רק ל"ו (36 !!) צדיקים בעולם. כל השאר הם לא כאלה, מי פחות ומי יותר.

השוואות מחירים

העיתונות למיניה יוצאת חדשות לבקרים עם סקרים המראים הפרשי מחירים בין רשתות שיווק, בין יצרנים ואפילו בין סניפים של אותה רשת.

הציבור קורא ומצקצק בלשונו לאור הממצאים ואולי גם מסנן קללה כזו או אחרת.

אז יש לי חדשה בשבילכם :  בכל הנוגע למוצרים שאינם תחת פיקוח אין שום חובה או סיבה שכולם ימכרו באותו מחיר. להיפך,  מחיר אחיד (ויקר) הוא המצב הגרוע ביותר של שיתוף פעולה לא כשר שמטרתו לסחוט את הציבור.

הבעיה האמיתית היא שאף אחד לא מוכר ממש בזול. גם מי שיוצא טוב בהשוואות בעצם מוכר ביוקר אלא שהוא מתחבא תחת המטריה של אלה שמוכרים עוד יותר ביוקר.

פלאי פלאות, המוצרים היחידים שמחירם נמוך הם אלה שהופיעו לאחרונה כמוצרים "לבנים" חסרי מותג. מה שמראה שאפשר גם למכור בזול. כאלה אנחנו רוצים  וצריכים שיהיו הרבה. תחרות אמיתית היא כזו שבה כל אחד יכול לבחור את רמת המחיר המתאימה לו. מי שרוצה סבון כלים זול ב-4 ש"ח צריך לדרוש שיהיה כזה על המדף. מי שרוצה סבון כלים עם "ריח נפלא" וגם "מגן על עור הידיים" וגם מוכן לשלם 14 ש"ח כדי לממן גם השתתפות בהוצאות הפרסום, באריזה יפה, בשם המותג  וברווח המופקע - בבקשה. השאירו את הבחירה לצרכן !!!

התפטרויות בערוץ 10

משום מה יש "פינה" אחת שקטה בכל הסערה סביב ההתפטרויות - איש מהמתפטרים לא טען , אפילו לא ברמז, שמה ששודר היה נכון ולא היה מקום להתנצלות.

על פי מה שפורסם ביומיים האחרונים לא היה מדובר בפרשנות אלא ב"הצגת עובדות".  יש הבדל גדול בין השתיים.  בכל הנוגע לפרשנות באמת אין מקום להתערבות מלמעלה. בכל הנוגע לעובדות זכותו של בעל השליטה לדרוש שהדיווח יהיה אמין.

ההתעלמות מההיבט הזה מעמידה בספק את כל הלגיטימיות של שפע הדיבורים על התערבות ההון בתקשורת. 

אחת משתיים :

- אם העובדות היו נכונות אז ההתערבות אינה במקומה ויש לגנות אותה בכל פה - תוך כדי איזכור בלתי פוסק שהעובדות היו נכונות.

- אם העובדות לא היו נכונות אז היה צריך להתנצל כבר מזמן, גם בלי לחץ של בעלי השליטה.

אני מעריך את האומץ של המתפטרים (אלא אם יתברר שבעוד שבועיים הם חוזרים לתפקידם...) אבל מאד מתפלא שהאומץ לא הלך צעד אחד נוסף קדימה על ידי האמירה "אין מקום להתנצלות כי העובדות נכונות" או לחילופין " היינו באמת צריכים להתנצל בעצמנו".

 בלי אף אחת מהאמירות האלה כל הדיבורים והמחאות על התערבות בעלי ההון הן אמירות בעלמא שמטרתן רק לנסות לחזק את החופש העיתונאי  גם אם העובדות המדווחות אינן בדיוק נכונות.

רדו מהגדר !  אימרו את כל האמת ולא רק את מה שנוח לכם להגיד.

ולגופו - בעלי השליטה ממילא שולטים במה שיפורסם כי הם ממנים את העורך (ודרכו את שאר הצוות)  ויודעים מה קו המחשבה שלו. יש מספיק דוגמאות לכך. תוספת הזעקה כאן היא חסרת כל משמעות בלי ציון העובדות הנכונות.

הטייקונים יברחו !!!!

מול כל הטענות נגד הריכוזיות העלו כבר כמה מלחכי פנכה את החשש הנורא שהטייקונים יעבירו את עסקיהם לחו"ל אם יציקו להם ואז אבוי יאבדו מקורות פרנסה של עובדיהם וגם המס שהם משלמים (???) למדינת ישראל.

איזו איוולת !!  יציקו לתנובה אז היא תועבר לחו"ל ? יציקו לבן דב אז הוא יסגור כך סתם את פרטנר ? אם רווחי בנק הפועלים ירדו קצת הבנק יסגר?

אולי כדאי לעשות סדר במחשבות. אם נניח תנובה כבר לא עסק טוב לבעליה היא פשוט תועמד למכירה, היא לא תיסגר ולא תועבר לחו"ל. כספו של המוכר כנראה יוחזר לחו"ל אבל החברה ומקומות העבודה שבה ישארו כאן.

קשה להצביע על עסק השייך לטייקונים וגם הוקם על ידם. הם לא הקימו מפעלים ולא ייצרו מקומות עבודה יש מאין. הם רק גייסו כסף ישירות מהציבור או מהלוואות  שבשרשור גם הן הגיעו מהציבור והשתלטו על עסקים קיימים. גרוע מזה, חלקים נכבדים מהכספים שגייסו כאן יוצאו לחו"ל לצורך פרוייקטים, בעיקר בנדל"ן.  המועסקים בפרוייקטים אלה הם רוסים, רומנים, אנגלים, אמריקאים ואחרים - ומושבם בארצותיהם, לא בישראל. את המס על שכרם העובדים האלה משלמים שם, לא למדינת ישראל.

אז אפשר להרגיז את הטייקונים. לא יקרה שום נזק אמיתי. 

תנועת המחאה וקצת נוסטלגיה

נהדר שמחאת הקיץ  "הצליחה". באמת כבר חונקים את כל העם הרבה שנים ובאמת זו פעם ראשונה שסימני הזעם של הציבור נראו בכל הארץ.

יש גם בקורת על המפגינים בסגנון של "מה הם רוצים שיתנו להם? דירה, סושי ונופש חו"ל בחינם ?". זה בודאי נכון לחלק מהמפגינים, אלה שרוצים שהמדינה תיתן להם רמת חיים כפי שהם החליטו שמגיע להם. אבל בואו נבחן למה בדיוק הם רוצים רמת חיים כזו ולא מסתפקים ברמת החיים שהיתה כאן ב 1950 נניח. אני מתעלם מהטכנולוגיה המודרנית, מהוצאות על דברים שאינם נחוצים, מהסתכלות בלתי פוסקת במנעמי החיים המוצגים בפרסומות. די בדוגמה פשוטה.

בילדותי לא היה פשוט לערוך קניות אבל היה זול (למרות שלא כך חשבו אז). לחם קנו בחנות הלחם. עוף קנו בחנות העופות. דג לשבת קנו בחנות הדגים (שהיתה ריקה מקונים בתחילת השבוע). בשר, אם בכלל קנו, אפשר היה לקנות רק באיטליז. ירקות - בחנות הירקות. חלב, חמאה, לבניה, לבן קנו בחנות של תנובה (כן, היו פעם חנויות כאלה) , מוצרי אוכל אחרים קנו במכולת (ורשמו בפנקס), מסרק קנו בגלנטריה, בגד קנו בחנות בגדים וכו' וכו', אתם מבינים את הרעיון.

כשנכנסת לחנות הלחם לא קנית קנייה מזדמנת של נניח בירה. לא היתה בירה בחנות הלחם. העיקרון היה שאתה קונה בדיוק את מה שתכננת לקנות באותה חנות. זה כבר חסכון אדיר.

בעלי החנויות שלעיל לא ממש התעשרו. הם עבדו קשה ושמרו על מחיר נמוך כי אחרת הקונה היה עוזב אותם והולך למתחרה ברחוב הסמוך. בנוסף, לא היו להם הוצאות על מנהלי חשבונות, על מיחשוב, על עמלה לויזה, על מנהלי מחלקות ומנהלים בכירים, על אחזקת משרדים ורכב, על תקשורת, על פרסום, על יעוץ משפטי ויעוץ יחצ"ני וכו' וכו' -גם כאן אתם ודאי כבר מבינים את הרעיון. 

אבל הגיע הרגע שבו העתיקו מחו"ל את רעיון המיני-מרקט, אחר כך את הסופרמרקט, אחר כך את ההיפר. זה היה נוח לקונה כי אפשר היה לרכז את הקניות במקום אחד במקום לנדוד בכמה חנויות.

די מהר החנויות העצמאיות הומרו ברשתות. על העלות של המוצר צריך כבר להעמיס את כל ההוצאות של התקורה וההנהלה. רווח צנוע על עלות המוצר כבר לא מספיק כי ההנהלה רוצה משכורת נכבדה ובונוסים , בעלי המניות רוצים רווח (כי את הקמת הרשת או קנייתה מממנים בגיוס כסף) , גם צריך לממן מגרש חניה גדול לרכב של הקונים - ואת כל אלה אי אפשר להשיג רק מקיצוץ בשכר של הקופאיות, אין כבר ממה לקצץ.

אז קובעים למוצרים מחיר יותר גבוה ואם הציבור לא מצביע ברגליים ממשיכים להעלות מידי פעם את המחירים בתירוץ כזה או אחר. ומה עושים כדי למנוע תחרות (בשוליים) של מי שאין לו תקורה כזו, נניח מכולת שכונתית ? מגיעים להסכם עם הספקים שהמחיר ללקוחות קטנים יהיה גבוה בהרבה מהמחיר לרשת.  בדיוק מה שקורה במחירי הרכב שמוטים לטובת חברות הליסינג. מה עם ההתחרות? אין ממש. אפילו אם הסניף ברחוב השני אינו של אותה רשת הוא שייך לרשת גדולה אחרת וגם היא מעלה מחירים  כאוות נפשה.

אז בעצם אין תחרות במשק והמחירים עולים כל הזמן כי ללקוחות אין ברירה.

אני זוכר איך הופתעתי כאשר הבעלים של המיני מרקט העצמאי באבן יהודה (שכבר מזמן פשט את הרגל ונסגר) הסביר לי למה יש עוף במקרר רק פעם או פעמיים בשבוע וגם אז ביחידות בודדות.  לדבריו (ולא ממש היתה לו סיבה לשקר) הוא לא יכול לקנות אצל היצרן כי המחיר מופקע. לכן הוא מבקר בסניף הקרוב של מגה וקונה שם עוף יותר בזול - אבל כמובן הוא לא מקבל שם אשראי ספקים ויש גבול לכמה שהוא יכול להעמיס על כרטיס האשראי שלו או על עודפי המזומן.

נכון, מידי פעם צצה רשת חדשה שמתבססת בשוק על ידי הוזלת מחירים. אבל היא לא צריכה למכור ממש בזול, מספיק שתהיה זולה יחסית לרשתות הגדולות ואלה מספקות מטריית מחירים גבוהים שתחתיה אפשר להסתתר ועדיין להשיג רווח נאה. אם הרשת החדשה מצליחה וגדלה, גם העלויות וגם התיאבון גדלים והמחירים עולים.

לסיכום, הצרכן התחיל מהסכמה להעלאה קטנה תמורת הנוחיות אבל מוצא את עצמו היום משלם דרך האף. הריכוזיות במשק רק דוחפת את המחירים למעלה. הטייקונים (שרובם לא הקימו עסקים אלא רק השתלטו עליהם) עוד יוצקים שמן על המדורה כשהם מעמיקים את אחיזתם בשוק לאורך ולרוחב.

ראש הממשלה הנכבד נדרש לפתע כאילו לזנוח את עקרונות הכלכלה החפשית שהוא דוגל בה. זה ממש לא נכון, אין כאן כלכלה חפשית בשום תחום כי אין מספיק עסקים קטנים.

אדוני ראש הממשלה - אנא, סדר לנו כלכלה חפשית באמת. כך יושגו רבות מהדרישות של תנועת המחאה בלי צורך לפרוץ מסגרות תקציב. אולי אפילו להיפך, עסקים קטנים ישלמו בסופו של דבר הרבה יותר מס ממה שמשלמים העסקים הגדולים.

את דעתי על מה  שנחשב  היום ל-"רמת חיים" וממילא תורם להעלאת רמת ההוצאות של הציבור שלא לצורך אולי אכתוב בפעם אחרת.

אז לאן מתקדמת תנועת המחאה ?

קצת קשה לנחש אבל הנה מה שעולה בדעתי :

- עם או בלי וד"ל, דירות בתל-אביב לא ימצאו במהרה כי אין קרקע פנויה. גם הקרקע שישנה איננה של המינהל. אפשר אולי לתת פתרונות של פינוי בינוי (לגובה) אבל זה יקח שנים. אולי זה יעזור לילדי המפגינים - וגם זה יהיה יפה.

- כסף עודף אף פעם אין לממשלה. להדפיס כסף כנראה פישר לא יתן (ובצדק). על כן לפני שמחליטים  על הוצאה חדשה למען הציבור צריך להחליט מאין לקחת אותו.

   - מתקציב הבטחון ? במקרה הטוב אולי סכום סמלי.

   - מתקציב החינוך ? זה יחזק את תנועת המחאה שרוצה תוספת

   - מתקציב המשטרה ? גם ככה הם לא גומרים את היום

   - מתקציב הבריאות ? עוד לא גמרו את ענין הרופאים

   - מתקציבי ההתנחלויות ?  מתקציבי הישיבות ? הקואליציה תיפול

וכן הלאה וכן הלאה.

מה נשאר ? כמובן העלאת מסים. 

 - מע"מ ? על זה הרי מוחים

- מס הכנסה ? חלילה

- מס חברות ? הרי הטייקונים מאיימים לברוח לחו"ל עם המפעלים

מה נשאר ? מס על "עשירים" !!!, ממש נהדר.

 - נחזיר את מס העזבון

 - נעלה את המס על רבית ורווחי הון בבורסה

פתרון פשוט, לא?

 - אלה שעשירים באמת לא ישלמו מס עזבון. יוקמו נאמנויות, יוברחו כספים, חברות זרות יחזיקו בנכסים כאן - יש פתרונות. מי כן ישלם? מעמד הביניים.

 - תוספת מס על הבורסה, מי ישלם? כל ציבור השכירים שמפריש כל חודש לקופות הגמל שסידרה לו המדינה אצל חברות הביטוח (של אותם טייקונים) בדמי ניהול מופקעים. זה שוב מעמד הביניים שימצא את עצמו ברבות הימים (לקראת פרישה) עם קופה ריקה. נכון, יקבלו היום גן חינם לשלש שנים אבל הילדים יגמרו את הגן וההורים ימשיכו לשלם מס נוסף מהחסכונות שלהם בעשרות השנים הבאות.

אז אנא בטובכם מקבלי ההחלטות, אל תלכו בדרך הזאת. אולי דוקא תחזרו להנפיק אגרות חוב יעודיות לקופות הגמל ותדאגו לקצץ באכזריות את דמי הניהול שמותר לגבות.

רוצים פתרון מידי לחלק מהבעיות ? פתחו את השער לתחרות חופשית אמיתית בהרבה תחומים ככל האפשר. לממשלה זה לא יעלה כסף, זה רק ירגיז כמה מונופוליסטים.  דוקא במוצרים של יום יום כולנו נחנקים ממחירי היבואנים הבלעדיים. הרשו יבוא מקביל של כמעט הכל, החל מסוללות וכלה במוצרי נייר וחיתולים.

 כדי לסבר את האוזן, ספוג חליפי לאזניה של סוני עולה אצל היבואן 30 ש"ח ליחידה . באמזון, אמנם לא תוצרת סוני , 3 זוגות ב -5 סנט !!! מישהו יכול לחשב את ההפרש באחוזים ? לכן נוח לחיות בארה"ב וקשה לחיות כאן.

עוד דוגמה ? הכריחו את חברות התרופות לארוז אותן בהתאם למינון המקובל, נניח 15 גלולות של אנטיביוטיקה במקום כיום 2 אריזות של 10 יחידות שמאפשרות ליצרן למכור עוד 25% מהתרופה ולקופות החולים לגבות בעד שתי אריזות כאשר אחר כך ממילא 5 גלולות הולכות לפח.

יש אינספור דוגמאות איך לקצץ ביוקר המחיה, צריך רק קצת מחשבה עם רצון טוב.

יהיה הרבה יותר נעים לחיות כאן ותרויחו זמן לטיפול בנושאים הכבדים שאין להם פתרון מיידי 

מה לא הזכרתי ? את הניצול הציני הצפוי (ויש כבר סימנים ראשונים) של המחאה כדי להשיג קולות לבחירות. אבל זה ענין אחר.

התנועה העממית נגד יוקר המחירים בישראל

ההתקדמות הברוכה של המחאות נגד יוקר המחירים בישראל תופסת תאוצה מיום ליום. אם היא תימשך מספיק זמן אולי יחולו כמה שינויים בשוק שלנו.

לפתע, כל המדיה מפרסמת תחקירים כאלה ואחרים בנושא. כל תחקיר עם כותרות ענק. כל תחקיר חושף עוד שערוריה כזו או אחרת בתחום המחירים.

איפה היתה המדיה לפני חודש ? לפני שנה ? לפני חמש שנים ? את מה בדיוק הם חוקרים ואיזה תגליות נעלמות הם חושפים ? הרי כל ישראלי, ובודאי כל ישראלי שביקר פעם בחו"ל, מכיר היטב את המצב. ממשחת שיניים דרך טלפון סלולרי ועד למכונית ודירה הכל יקר בישראל. חלק בגלל המסים - אבל בפירוש לא הכל.

אז איפה היתה המדיה קודם? זה כנראה די פשוט - אסור להיכנס למלחמה עם המפרסמים כי שם מונח הרווח של המדיה. מי שיפגע, נניח בתנובה,  יפסיד את הפרסומות של תנובה ויינזק בכיס.



איך לפתע השתנה המצב ולמה מותר לפתע ל"חשוף את האמת" ? גם זה כנראה די ברור. אמנם מסוכן לכתוב נגד מפרסם יחיד אבל כאשר הסערה הציבורית מספיק חזקה והתלונות מוטחות בכלל המפרסמים (אין הפליה..) אז מדובר בחדשות המבטאות את רחשי הלב של הציבור והכל בסדר. נזכור גם שכאשר כל המדיה עוסקת בכל מגזרי השוק נעלם הפחד מפני הפסקת הפירסום - כי הרי לא סביר שכל המפרסמים יפסיקו את כל הפירסום בכל ענפי המדיה.

נוצרה רשת בטחון ולפתע יש "עתונות לוחמת". כל כתב זוטר שופע תחקירים שאינם מחדשים דבר לאיש אבל לפחות (ותודה על כך) מלבים את המחאה ושומרים עליה מפני התמוססות.

עדיין לא חשפו את הכל, אפילו לא את קצה הקצה של הכל. הקוטג' הוא רק דוגמה אחת מיני רבות.  נראה מי "יחשוף" ראשון שערוריות נוספות, הנה כמה הצעות :

- מחירי התרופות האמיתיים וההסדרים בין היצרנים לקופות החולים. איך זה שחלק מן התרופות השגרתיות עולות לקופה פחות מהשתתפות החבר? איך זה שתרופות שגרתיות מסופקות באריזה קטנה מזו של המינון המקובל (כמו אנטיביוטיקה) כך שצריך לרכוש שתי אריזות ולשלם פעמיים השתתפות עצמית ?

- מדוע סוללות למכשירי שמיעה לא רק שאינן בסל אלא שהן נמכרות, נניח ברעננה, במחיר כפול או משולש ממחירן בחנות מכובדת ברחוב אוקספורד בלונדון ? בלונדון עלות החנות נמוכה יותר? בלונדון שכר העבודה נמוך יותר? המס נמוך יותר?

- זה נכון גם לסוללות מכל סוג אחר... גם למכשירי גילוח, גם לסבון, גם למשחת שיניים, גם למברשת שיניים - בקיצור, לכל מותג שיש לו סוכנות בלעדית לישראל שנהנית מהגנת מכון התקנים, המכס, משרדי הממשלה ומי לא. זה עוד לפני שהגענו אל האורז, השמן, התה והקפה, הגבינות הקשות וכו' וכו'.

אין טעם לנסות לפרט כאן את כל המוצרים שמחירם מופקע בישראל. אשאיר את זה למדיה, אפשר לפרסם כל יום תחקיר במשך שנים בלי למצות את הנושא.   

תפנית מוזרה בענין מרד הקוטג' התפרסמה היום

עובדות מוזרות מכל דמיון : חבר כנסת אחד (אקוניס שמו) העלה הצעה "מופלאה" לפתרון יוקר המחיה בישראל. ההצעה כל כך מופלאה עד שנדמה לי ששום חבר כנסת לא היה מסוגל להגות אותה ללא סיוע של לוביסט זה או אחר, אבל על כך ודאי לא נשמע לעולם.

מה ההצעה? נוזיל את עלויות המחיה על ידי ביטול מס ערך מוסף על מצרכי מזון, כולם - לא רק קוטג'.

מה המשמעות ?

פתרון מופלא נוסח ישראל שלפיו על פני הדברים כולם מרויחים.
 והאמת :

- המדינה תעביר כסף מכיס אחד של משלם מסים לכיסו השני -  כי מי/מה מממן את ביטול המס?

- מי שלא משלם מס ימשיך לצחוק ורק ירויח

- המדינה תמצא מקור אחר למימון הקטנת ההכנסות (קיצוץ בחינוך? העלאת מס אחר?)

- העם ישמח, ישכח וינטוש את מרד הקוטג'

- יצרני המזון, היבואנים והמשווקים ינשמו לרווחה וימשיכו לסחוט את הציבור כי השלטון יסיר מהם דאגה וישמור על  ההכנסה של בעלי ההון. מס מלא הם ממילא לא משלמים כי יש להם יעוץ מס משובח.

- חברי הכנסת שיצביעו בעד ירויחו כמה קולות בבחירות הבאות

- האוצר שיתנגד יצא מנוול (וזה תמיד משמח את כולם)

אבל עיקר שכח אותו חבר כנסת : זה אמור להיות מרד צרכנים אמיתי ראשון במדינתנו. המלחמה היא נגד יוקר המחיה שמתנקז לכיסים של בעלי הון בודדים ו/או לאוצר המדינה. תוצאתו אמורה להיות הזזת המדינה לכיוון נורמלי לאורך ימים. 

הפתרון המוצע רק ינציח את המצב על ידי דחיית מרד הצרכנים.

ובכלל, למה לא לבטל כליל את המע"מ ? הכל כמעט יוזל לתקופה מסוימת עד לסבב הקרוב הבא של העלאות מחירים שיקזזו את ביטול המס. כבר היו דברים מעולם. 

מנהג מגונה של רשויות למיניהן

בחדשיים  האחרונים נתקלתי 5 פעמים במנהג חדש ומגונה של רשויות בקשר עם האזרח : פניות של הרשויות הנוקבות במועד אחרון לתשובה או לתשלום מגיעות לידי אחרי המועד האחרון הנקוב.

להאשים את הדואר בעיכוב ? לאו דוקא. שתיים מן ההודעות  (מרשות תכנון ובהן הזדמנות להתנגד לבקשת הקלות בתכנית בנין) הגיעו במעטפה רגילה ועל כן היתה עליהן חותמת הדואר המעידה על מועד המשלוח וזה היה מאוחר מהתאריך האחרון לתגובה.

שלוש אחרות (תשלום מס שבח, תשלום מים למעיינות השרון, תשלום מסי מועצה אבן יהודה) הגיעו ללא חותמת דואר  ובכולן יש מחיר לאיחור בתשלום.

נראה לי  שלא מוגזם לדרוש שהדואר יואיל להחתים את כל דברי הדואר בציון מועד המשלוח שאחרת הוא משתף פעולה עם הרשויות במנהג המגונה הזה.

אולי מבקר המדינה יקרא במקרה את הפרסום הזה ויחליט לחקור את מימדי התופעה....

שביתת הרופאים - אולי נקודת מבט חדשה ?

שוב אנו בפני שביתת רופאים. כמו תמיד, מציגים שתי עמדות מנוגדות לחלוטין. הרופאים מנפנפים בנתוני המשכורת הבסיסית והשכר לשעה (שניהם מבישים), האוצר מנפנף בנתוני סך הכל ההשתכרות (הרבה יותר מכובדת).

משום מה נראה לי כי שני הצדדים מעדיפים להתעלם מהסיבה האמיתית למצב.

הרי ברור על פניו שאין הצדקה כלכלית לשלם 400% בעד תורנויות, עדיף להעסיק רופאים נוספים בעבודת משמרות. אז למה משלמים? לדעתי פשוט מפני שאין רופאים נוספים זמינים.

איך לודא שהרופאים הנושאים בנטל התורנויות יסכימו לעבוד בצורה כל כך מטורפת (מבחינת שעות עבודה ברצף) ? פשוט מאד, נותנים להם משכורת בסיסית נמוכה ומחייבים אותם לתורנויות על ידי הגזר של תמורה גבוהה בשעות הללו. אילו שילשו את השכר הבסיסי וחתכו את דמי התורנויות לשליש מי היה מסכים לבצע תורנויות ?

אז למה אין מספיק רופאים? נראה לי שזה לא מקרי אלא מכוון.

אילו היו מספיק רופאים זמינים לבתי חולים כדי שניתן יהיה להטיל על כל אחד רק משרה בהיקף רגיל של נניח  8 שעות ביום אזי אף אחד מהם לא היה מסכים לעבוד תמורת 23 שקלים לשעה, גם לא תמורת 42 שקלים לשעה. בשכר כזה ובהיקף עבודה כזה אי אפשר להתקיים. על כן במקרה כזה היה צריך להעלות את שכר הבסיס בשיעור עצום, אולי פי 3 או 4 , יחד עם הכפלת או שילוש מספר הרופאים כדי להבטיח שירות רפואי מסביב לשעון. את זה ודאי שהאוצר לא יסכים לבלוע.

גם לרופאים הותיקים זה ודאי מצב נוח. רובם ממילא המירו את התורנויות בפרקטיקה פרטית כזו או אחרת, בדרך כלל במסגרת קופות החולים. אילו היו פי שלשה רופאים (ומטבע הדברים גם פי שלשה רופאים מומחים) אזי קופות החולים היו מיד מורידות את תעריפי התשלום לרופאים - הכלל הידוע של ביקוש והיצע. גם פרקטיקה פרטית ממש היתה סובלת מצניחת תעריפים.

איך שומרים על מספר רופאים נמוך? לא מרחיבים פקולטות לרפואה ומקשים על קבלת רשיון למי שלמד בחו"ל, לא רק בגלל חשש (אמיתי) לרמה לא מתאימה אלא גם כדי לא להגדיל מדי את מספר הרופאים הזמינים.

כך שומרים על הסטטוס קוו - מעט רופאים + חיוני שיעבדו הרבה שעות + פיתוי לתוספת שעות עבודה על ידי תיגמול גבוה בעד השעות הנוספות ונמוך מאד בעד המשרה הבסיסית.

יתרה מזו, רופא ותיק שיכול לארגן לעצמו הכנסה מחוץ למסגרת בית החולים כבר לא מעונין בתורנויות אמיתיות, לכל היותר כוננות וגם זה בתנאי שלא יפריעו לא יותר מדי. אני בטוח שכל רופא ותיק זוכר בחלחלה את עומס העבודה שנכפה עליו בראשית דרכו. טוב לשמור קשר עם בית חולים תמורת שכר בסיסי אבל תורנויות ? על כן אין פלא שבמשך שעות ארוכות בתי חולים מאוישים כמעט רק על ידי מתמחים בלבד.

אם הניתוח שלי נכון, כנראה שהמצב ישאר כך לעד תוך כדי זחילה כזו או אחרת בשכר הבסיסי אלא אם מישהו בהנהלת המדינה יבין סוף סוף שצריך להתחשב גם בחולים. חזון אחרית הימים...

ועדכון מיום 11-4-2011 : נראה כי  עיקר הדיון בדבר פתרון מוסט לנושא השר"פ. הרי זו אותה מלכודת כמו התורנויות. כדי שרופא יוכל לקבל הכנסה משר"פ הוא צריך להיות עובד בסגל בית החולים. לכן ניתן להמשיך לפתות או להכריח אותו (תלוי מי האומר)  לעבוד בשכר בסיס נמוך ולהציע את השר"פ ככלי לתוספת הכנסה. את הבעיה העיקרית של חוסר ברופאים לא יפתרו.

הרהור על טיול לצפון הארץ

רבים מטיילים לצפון הארץ כדי להנות מהפריחה השופעת ומזרימת המים בנחלים לאחר הגשמים האחרונים.

אם מותר לי להמליץ, אל תשכחו לראות ולהבין את משמעות חניון הטנקים בפאתי קרית שמונה ואת זו של גדרות התיל והשלטים "זהירות מוקשים" ליד הכניסה למפל הבניאס. יש כמובן עוד כאלה באיזור, הבחירה מקרית לחלוטין.

לא כל המדינה היא תל-אביב ויש אנשים עם דאגות יומיות  יותר כבדות מאשר לאיזה מסעדה או מקום בילוי כדאי לצאת הערב או איזה צימר בצפון מציע את מירב הפינוקים. לעתים נדמה שיש ציבור לא קטן שנוטה לשכוח - או אולי להתעלם - מהפן הזה של החיים במדינת ישראל.

לא שיש בכך חידוש. במלחמת השחרור דיברו על אלה שבילו את המלחמה בקפה פילץ על הטיילת בתל-אביב. במלחמת ההתשה ובמלחמת לבנון הראשונה (וכנראה גם בשניה) נשמעו לא מעט הערות על החיים במרכז הארץ שהתנהלו כרגיל, כאילו אין מלחמה בארץ.

אינני חושב שצריך להיות שקוע כל הזמן במחשבות מיליטריסטיות או חלילה בדיכאון. אבל מן הראוי לזכור שיש גם את הפן הזה לקיומנו כאן ולא להדחיק אותו לחלוטין מן התודעה. ההדחקה לא תעלים אותו.