מה מותר המט"ח על הש"ח ???

לפני שנים רבות גיבשו הבנקים - ככל הנראה על פי הוראות משרד האוצר ובנק ישראל - כללים דרקוניים בכל הנוגע לעסקות מט"ח באמצעות בנק. אני מניח שהיתה לכך הצדקה באותה עת.

אבל היום, ישראל חברה ב OECD  והמטבע הישראלי בר המרה באופן חפשי במדינות רבות. אין למעשה הגבלה על רכישת מט"ח בישראל וגם לא על החזקת חשבונות במט"ח בישראל ובחו"ל.

ובכל זאת :

- אם אתה רוצה להעביר למישהו - אפילו בארץ  שלא לומר לחו"ל- 100 $, נניח מבנק לאומי לבנק דיסקונט, העסקה עוברת דרך בנק בחו"ל !! ההעברה לא רק לוקחת זמן - היא גם צוברת עמלות, כולל של הבנק בחו"ל. העמלות גבוהות לאין שיעור מהעברה של נניח 500 ש"ח בין אותם בנקים. גם המשלם וגם המקבל משלמים עמלות.

- כמות הטפסים המופקים (ונחתמים) גדולה מכמות הטפסים בהעברת ש"ח. על בצוע הפעולה בטלפון אין מה לדבר.

- המשלם וגם מקבל ההעברה נחקרים  על ידי הבנק כאילו הם לפחות ארגוני פשע בינלאומיים, גם כאשר הסכום קטן. דין פרוטה כדין מאה.

כל אלה מצדיקים את העמלות הגבוהות. אינני מאשים את הבנקים, אין לצפות שיעבדו בשביל הרגולטור ללא תמורה.

אבל למה בנק ישראל לא טורח לערוך בדק בית בענין זה? באמת כבר הגיע הזמן. 

והערה נוספת : לעומת זאת, אין כל בעיה לבצע תשלומים במט"ח בארץ ולחו"ל על ידי חיוב כרטיס אשראי. 

הרהור אחרון (אני מקוה) על הבחירות לפני הבחירות

אודה ולא אבוש - אני מתלבט לפני הבחירות האלה הרבה יותר מאשר התלבטתי לפני בחירות קודמות. טרחתי אפילו להאזין לדברי ראשי המפלגות בערוצים השונים. האמת, כולם נשמעו לי חלולים ונבובים, זרקו קלישאות לכל עבר והיללו את עצמם ככל האפשר בלי להקפיד במיוחד על אמת עובדתית. זה טיבה של מערכת בחירות וכנראה אין מה לעשות.

על כן אני מניח את הנחות היסוד הבאות בתקוה שלא אתבדה:

1. בכל הנוגע למדיניות חוץ, שלום ובטחון, כולם רוצים למנוע אסונות ובודאי אסונות שלא ניתן להתאושש מהם. על כן כולם יפעלו כמיטב אמונתם והבנתם למנוע אסונות. איש אינו יודע מי מהם צודק יותר בדרכו - זה אלמנט של הימור. על כן כל מצביע/ה צריך לבחור על פי הבנתו האישית ואמונתו בדבר הדרך הנכונה ללכת בה. גם אני כך ולדעתי :

 - ישור ההדורים מול הערבים אזרחי ישראל הוא חיוני. עלינו לסלק את הלחץ שבתוך סיר הלחץ בו אנו חיים.

- שלום אמת עם מדינות ערב כנראה לא יקום ולא יהיה. עם חלק אפשר להשיג שלום (במובן של אי-מלחמה) כל עוד ההנהגה שם רואה בכך תועלת. זה יכול להשתנות מהיום למחר ואפילו ללא התראה מוקדמת. רצון לשלום אמת מצד האוכלוסיות של מדינות עאב (להבדיל מהנהגתן) לא יקום ולא יהיה כל עוד יהיו מטיפים דתיים פנאטיים אצלם - וגם אצלנו.

2. בכל הנוגע למדיניות פנים כלומר כלכלה, רפואה, חינוך וכו' וכו' כל מפלגה תנסה קודם כל להיטיב עם קהל בוחריה. אם במקרה זה יעזור לכלל האוכלוסיה בישראל - מה טוב. אם לא - אז לא. דוגמאות מן העבר יש בלי סוף החל מימי מפא"י ההיסטורית וכלה בימי הכח של ש"ס, דרך כל הגוונים שבדרך.
בנושא זה במיוחד חובה לתת את הדעת לערביי ישראל שהושארו מקופחים שנים רבות.

3. בתחילת ימיו של בלוג זה כתבתי על אי-השתייכותי לקבוצות לחץ של מדינת ישראל. אפשר לדפדף אחורה ולמצוא את המאמר. לא אחזור על כולו אלא אסתפק בכמה דוגמאות : אינני עולה חדש וגם לא ניצול שואה וגם לא שייך לעשירונים התחתונים וגם לא פועל קשה יום בתעשיה וגם לא עובד במקום בו יש ועד עם יד על השלטר וגם לא איש צבא קבע וגם לא בעל פנסיה תקציבית וגם לא חבר של טייקונים וגם לא גר בתל-אביב וגם לא גר בפריפריה שהוזנחה וגם לא......
או אם להציג  מה אני כן  - יליד הארץ, מוצא אשכנזי, שירתתי בצבא, אקדמאי בהשכלתי, פטריוט אך לא נושא דגל ציוני, לא מאמין באלהים, מאמין בהסטוריה של עם ישראל  ואפילו בעקרונות של דת ישראל כפי שנכתבה בעבר הרחוק אבל לא במוסדות הדתיים שמתיימרים לפרש ולפסוק בה. מסודר בחיים וטוב לי.


יש ודאי עוד כמוני אבל בסך הכל זאת קבוצת מיעוט. אין שום מפלגה שמייצגת את המגזר הזה. היתה פעם מפלגה ליברלית - היא כבר מזמן איננה, הליכוד בלע ועיכל אותה עד תום.

מי שדיבר לדעתי הכי יפה (בימים האחרונים) היה הרצוג. לא נוח לי עם רוטציה, בין אם מול לבני ובין אם מול ביבי. 

על כן נותרו לפיד וכחלון שאולי במקרה יעשו משהו גם למען הציבור שאני נמנה עליו לפי הרגשתי. אינני מתרגש במיוחד מזה ואף לא מזה - אבל הימנעות מהצבעה היא לא אופציה.

אחליט כנראה ממש ברגע האחרון, כמעט בהטלת מטבע. החשש האמיתי שלי הוא ממה שיקרה למחרת הבחירות כשיתחילו במה שנהוג לכנות "מעשה המרכבה" בעוד שהיה ראוי לקרוא לכך "מעשה גועל הנפש". הגיע הזמן לשנות את שיטת הבחירות.

ועוד הרהורים על הבחירות - או בעצם על שיטת הבחירות

מה מרגיז אצל נתניהו ואצל חלק ממתחריו?  כל אחד מהם מתיימר שהוא "מייצג את העם".

איזה קשקוש !! מי שמקווה לקבל 25 מנדטים רחוק מאד מלייצג את כלל ציבור הבוחרים בישראל.

מי שאולי יכול לטעון לייצוג רוב העם היא הקואליציה שתקום. ואולם, מנסיון העבר וגם ממצעי המפלגות ברור לחלוטין שכל קואליציה שתקום היא בעצם מפוררת מבפנים וכל אחד ממרכיביה מייצג רק את בוחריו ואת האינטרסים שלהם. זה עוד לפני המחשבה שאולי הקואליציה מייצגת רק את הנבחרים שרוצים כסא של ח"כ או של שר ואת מקורביהם שיזכו לכסא בתפקיד מרופד כזה או אחר.

במקרה הטוב ביותר כל מפלגה תיטיב בתחומים מסוימים עם בוחריה - כנראה על חשבון בוחרים של מפלגות אחרות.

יש מדינות ותיקות מישראל בהן במשך השנים התבססו 2 או 3 מפלגות גדולות ממש.  גם אצלן יש בעיה שכן הצבעה של נניח 51% לאחת ו 49% לשניה פירושה שדעת מחצית ציבור הבוחרים נכפית על המחצית השניה. את הויכוח בשאלה האם זו באמת צריכה להיות ההגדרה של דמוקרטיה בימינו אשאיר לאקדמאים ולכותבי טורים אשר מקבלים מלגות או שכר על מנת להתפלפל בנושא.

בימים האחרונים יש דיבורים על העלאה דרסטית נוספת של אחוז החסימה. זה בעיני כבר מיאוס אמיתי. התוצאה הראשונה ודאי תהיה ירידה של ממש באחוז המצביעים. מי שיודע שדעותיו לא תואמות לאלה של מפלגות ה - 25 מנדטים ויודע שהמפלגה המייצגת אותו לא תעבור את אחוז החסימה לא יטרח להצביע. גם אם כן יצביע קולו ילך לפח.

זו אולי דרך לשפר את ה"משילות" אבל עוד קודם לכך זו דרך לסתום פיות ולחסל את הסכוי הקטן שיש למפלגות קטנות להשפיע במשהו לפחות לטובת בוחריהן.  "משילות" כזו נוחה רק למושל. באותה הזדמנות השיטה הזאת מחסלת את הסכוי של מפלגה קטנה לגדול עם השנים.

מקור הבעיה הוא בכך שהבוחר מטיל פתק אחד לקלפי וצריך בעזרתו לחוות דעה על ענינים רבים שאינם בהכרח קשורים זה לזה. אין לבוחר דרך להצביע בנפרד נניח בנושא מדיניות חוץ ובטחון ובדרך אחרת בנושא חינוך או בריאות או כלכלה או בעיות הדיור. יש לכך פתרונות חלקיים במדינות מעטות - או על ידי משאלי עם תכופים בנושאים נקודתיים חשובים או על ידי ריבוי מערכות בחירות לתפקידים שונים. זה כנראה לא יצלח בארצנו כי נהיה עסוקים כל הזמן רק בכך ובזבוז המשאבים יהיה גרוע פי כמה ממה שהוא עכשיו.

אין לי פתרון של ממש. נותר רק לראות איך יתפתחו הענינים לאחר הבחירות.