הרהור אחרון (אני מקוה) על הבחירות לפני הבחירות

אודה ולא אבוש - אני מתלבט לפני הבחירות האלה הרבה יותר מאשר התלבטתי לפני בחירות קודמות. טרחתי אפילו להאזין לדברי ראשי המפלגות בערוצים השונים. האמת, כולם נשמעו לי חלולים ונבובים, זרקו קלישאות לכל עבר והיללו את עצמם ככל האפשר בלי להקפיד במיוחד על אמת עובדתית. זה טיבה של מערכת בחירות וכנראה אין מה לעשות.

על כן אני מניח את הנחות היסוד הבאות בתקוה שלא אתבדה:

1. בכל הנוגע למדיניות חוץ, שלום ובטחון, כולם רוצים למנוע אסונות ובודאי אסונות שלא ניתן להתאושש מהם. על כן כולם יפעלו כמיטב אמונתם והבנתם למנוע אסונות. איש אינו יודע מי מהם צודק יותר בדרכו - זה אלמנט של הימור. על כן כל מצביע/ה צריך לבחור על פי הבנתו האישית ואמונתו בדבר הדרך הנכונה ללכת בה. גם אני כך ולדעתי :

 - ישור ההדורים מול הערבים אזרחי ישראל הוא חיוני. עלינו לסלק את הלחץ שבתוך סיר הלחץ בו אנו חיים.

- שלום אמת עם מדינות ערב כנראה לא יקום ולא יהיה. עם חלק אפשר להשיג שלום (במובן של אי-מלחמה) כל עוד ההנהגה שם רואה בכך תועלת. זה יכול להשתנות מהיום למחר ואפילו ללא התראה מוקדמת. רצון לשלום אמת מצד האוכלוסיות של מדינות עאב (להבדיל מהנהגתן) לא יקום ולא יהיה כל עוד יהיו מטיפים דתיים פנאטיים אצלם - וגם אצלנו.

2. בכל הנוגע למדיניות פנים כלומר כלכלה, רפואה, חינוך וכו' וכו' כל מפלגה תנסה קודם כל להיטיב עם קהל בוחריה. אם במקרה זה יעזור לכלל האוכלוסיה בישראל - מה טוב. אם לא - אז לא. דוגמאות מן העבר יש בלי סוף החל מימי מפא"י ההיסטורית וכלה בימי הכח של ש"ס, דרך כל הגוונים שבדרך.
בנושא זה במיוחד חובה לתת את הדעת לערביי ישראל שהושארו מקופחים שנים רבות.

3. בתחילת ימיו של בלוג זה כתבתי על אי-השתייכותי לקבוצות לחץ של מדינת ישראל. אפשר לדפדף אחורה ולמצוא את המאמר. לא אחזור על כולו אלא אסתפק בכמה דוגמאות : אינני עולה חדש וגם לא ניצול שואה וגם לא שייך לעשירונים התחתונים וגם לא פועל קשה יום בתעשיה וגם לא עובד במקום בו יש ועד עם יד על השלטר וגם לא איש צבא קבע וגם לא בעל פנסיה תקציבית וגם לא חבר של טייקונים וגם לא גר בתל-אביב וגם לא גר בפריפריה שהוזנחה וגם לא......
או אם להציג  מה אני כן  - יליד הארץ, מוצא אשכנזי, שירתתי בצבא, אקדמאי בהשכלתי, פטריוט אך לא נושא דגל ציוני, לא מאמין באלהים, מאמין בהסטוריה של עם ישראל  ואפילו בעקרונות של דת ישראל כפי שנכתבה בעבר הרחוק אבל לא במוסדות הדתיים שמתיימרים לפרש ולפסוק בה. מסודר בחיים וטוב לי.


יש ודאי עוד כמוני אבל בסך הכל זאת קבוצת מיעוט. אין שום מפלגה שמייצגת את המגזר הזה. היתה פעם מפלגה ליברלית - היא כבר מזמן איננה, הליכוד בלע ועיכל אותה עד תום.

מי שדיבר לדעתי הכי יפה (בימים האחרונים) היה הרצוג. לא נוח לי עם רוטציה, בין אם מול לבני ובין אם מול ביבי. 

על כן נותרו לפיד וכחלון שאולי במקרה יעשו משהו גם למען הציבור שאני נמנה עליו לפי הרגשתי. אינני מתרגש במיוחד מזה ואף לא מזה - אבל הימנעות מהצבעה היא לא אופציה.

אחליט כנראה ממש ברגע האחרון, כמעט בהטלת מטבע. החשש האמיתי שלי הוא ממה שיקרה למחרת הבחירות כשיתחילו במה שנהוג לכנות "מעשה המרכבה" בעוד שהיה ראוי לקרוא לכך "מעשה גועל הנפש". הגיע הזמן לשנות את שיטת הבחירות.

ועוד הרהורים על הבחירות - או בעצם על שיטת הבחירות

מה מרגיז אצל נתניהו ואצל חלק ממתחריו?  כל אחד מהם מתיימר שהוא "מייצג את העם".

איזה קשקוש !! מי שמקווה לקבל 25 מנדטים רחוק מאד מלייצג את כלל ציבור הבוחרים בישראל.

מי שאולי יכול לטעון לייצוג רוב העם היא הקואליציה שתקום. ואולם, מנסיון העבר וגם ממצעי המפלגות ברור לחלוטין שכל קואליציה שתקום היא בעצם מפוררת מבפנים וכל אחד ממרכיביה מייצג רק את בוחריו ואת האינטרסים שלהם. זה עוד לפני המחשבה שאולי הקואליציה מייצגת רק את הנבחרים שרוצים כסא של ח"כ או של שר ואת מקורביהם שיזכו לכסא בתפקיד מרופד כזה או אחר.

במקרה הטוב ביותר כל מפלגה תיטיב בתחומים מסוימים עם בוחריה - כנראה על חשבון בוחרים של מפלגות אחרות.

יש מדינות ותיקות מישראל בהן במשך השנים התבססו 2 או 3 מפלגות גדולות ממש.  גם אצלן יש בעיה שכן הצבעה של נניח 51% לאחת ו 49% לשניה פירושה שדעת מחצית ציבור הבוחרים נכפית על המחצית השניה. את הויכוח בשאלה האם זו באמת צריכה להיות ההגדרה של דמוקרטיה בימינו אשאיר לאקדמאים ולכותבי טורים אשר מקבלים מלגות או שכר על מנת להתפלפל בנושא.

בימים האחרונים יש דיבורים על העלאה דרסטית נוספת של אחוז החסימה. זה בעיני כבר מיאוס אמיתי. התוצאה הראשונה ודאי תהיה ירידה של ממש באחוז המצביעים. מי שיודע שדעותיו לא תואמות לאלה של מפלגות ה - 25 מנדטים ויודע שהמפלגה המייצגת אותו לא תעבור את אחוז החסימה לא יטרח להצביע. גם אם כן יצביע קולו ילך לפח.

זו אולי דרך לשפר את ה"משילות" אבל עוד קודם לכך זו דרך לסתום פיות ולחסל את הסכוי הקטן שיש למפלגות קטנות להשפיע במשהו לפחות לטובת בוחריהן.  "משילות" כזו נוחה רק למושל. באותה הזדמנות השיטה הזאת מחסלת את הסכוי של מפלגה קטנה לגדול עם השנים.

מקור הבעיה הוא בכך שהבוחר מטיל פתק אחד לקלפי וצריך בעזרתו לחוות דעה על ענינים רבים שאינם בהכרח קשורים זה לזה. אין לבוחר דרך להצביע בנפרד נניח בנושא מדיניות חוץ ובטחון ובדרך אחרת בנושא חינוך או בריאות או כלכלה או בעיות הדיור. יש לכך פתרונות חלקיים במדינות מעטות - או על ידי משאלי עם תכופים בנושאים נקודתיים חשובים או על ידי ריבוי מערכות בחירות לתפקידים שונים. זה כנראה לא יצלח בארצנו כי נהיה עסוקים כל הזמן רק בכך ובזבוז המשאבים יהיה גרוע פי כמה ממה שהוא עכשיו.

אין לי פתרון של ממש. נותר רק לראות איך יתפתחו הענינים לאחר הבחירות.

כמה הרהורים על בחירות 2015

נתניהו  ואיראן

בחר לנגן על העצב החשוף של הסכנה מאיראן. לדעתי בצדק כי איראן וכוונותיה הן מסוג הסיכונים שאי אפשר להתעלם מהם.

אלא מה, ההצהרות שלו בסגנון "רק אני יודע ורק אני יכול" הן זריית חול בעיניים. הוא יודע את מה שהוא יודע רק משום שהוא ראש הממשלה והמידע זורם אליו מזרועות הבטחון למיניהן. ראשי ממשלות קודמים ידעו לא פחות ממנו. אם יובס בבחירות ויפסיד אזי ראש הממשלה הבא ידע לא פחות ממנו.

יתרה מזו, ראש הממשלה אינו שר אלף בצבא הרומאי וגם לא אביר מימי המלך ארתור. הוא אינו נלחם בראש חייליו וגם אינו מתכנן את המלחמה לפרטיה. בשביל זה יש לו צבא ויש לו רמטכ"ל. על כן נסיונו האישי כחייל ביחידה כזו או אחרת לפני 40 שנה אולי מעיד על תכונות אישיות כפי שהיו לו אז אבל לא על שום דבר אחר הקשור להנהגת המדינה.

מה בכל זאת תורם  לזכותו? יש לו כבר נסיון של כמה שנים בתפקיד. יחליט כל בוחר האם צבר במשך כהונתו נקודות זכות או נקודות חובה. 

הרצוג ואיראן

בהמשך לאמור לעיל : חבל שהרצוג אינו מביע דעה נחרצת בנושא. בלעדיה אי אפשר לזכות בבחירות הקרובות. לו אני היועץ שלו הייתי ממליץ בפניו לומר כדברים האלה:

"כאשר אהיה ראש ממשלה יהיה בידי כל המידע שיש היום בידי ראש הממשלה ואוכל לבצע מהלכים מול האיום האיראני ככל שידרש. אני נחוש לעשות את כל הנדרש כדי להסיר את האיום, אם או בלי עזרה מבחוץ. יתרה מזו, קול בריטון אינו נותן שום יתרון כאשר יש צורך להחליט בענין של חיים ומוות".

הרצוג וציונות 

לא  ברור לי  למה בחר לחרוט את המלה האומללה ציונות על דגלו. מושג שאבד עליו הכלח - הציונות השיגה את מטרתה והמדינה היהודית קמה. אין בעיני שום משמעות למלה הזאת ב 2015.

ממילא גם איני מבין את החלוקות וחלוקות המשנה : זה מקבל ציון שהוא ציוני, אחר הוא פוסט-ציוני, שלישי הוא אנטי-ציוני. יש ודאי עוד תת-גוונים אבל חבל לדון בכך.

עדיף היה אילו השתמש במלה "פטריוטיות". היא מקובלת בעולם, היא ברורה, היא כנראה אפילו נגזרת מ"ארץ אבותינו".

כמובן שהשימוש ב"ציונות" תוקע עוד טריז במחלוקת מול ערבים אזרחי ישראל ;  מול יהודים אזרחי ישראל שמוצאם מארצות בהן לא היתה קיימת תנועה ציונית בסגנון אירופה ; מול ארצות העולם שמבינות היטב מה זה פטריוט (מושג חיובי גם אצלו) ולא מבינות מה זה ציוני ולמה צריך את זה (לאומני, מפלה, גזעני) 

ליברמן

עושה רושם שהוא עומד ליפול בפח שכרה לעצמו קרי העלאת אחוז החסימה

בנט

מפחיד אותי

לפיד

לא ברור לי מה טיבו. 

האם פישל מחוסר נסיון ? לזה אפשר לסלוח ואפילו לתת עוד הזדמנות.

האם פישל מטיפשות ? לזה יותר קשה לסלוח

והנעלם הגדול מכל : לא מי יהיה ראש ממשלה אלא מי יכרות ברית עם מי וכמה אתנן יחליף ידיים

נראה מה יהיה, לא רק ביום הבחירות אלא דוקא בשנים עד הבחירות שלאחריהן. 

בחירות 2015

אז מה יהיה לנו?  יש עוד זמן רב עד הבחירות וממילא יש די זמן לכרות  בריתות חדשות, להתיר בריתות קיימות, להתפצל ולהתאחד.

אין לי גישה ישירה לעורכי סקרים ובודאי שאינני מזמין סקרים. אבל לדעתי יש בהחלט סיכוי לתסריט הבא :

1. יהיו בעיקרון יותר רשימות וממילא יתרחק חלומו של ביבי להשגת משילות על ידי מפלגה אחת גדולה.

2. חריג לסעיף 1 לעיל - החוק האומלל של העלאת אחוז החסימה יביא בהכרח לאיחוד של המפלגות הערביות ועל כן - ובמיוחד אם יעלה אחוז ההצבעה בקרב הערבים - תהיה לפתע מפלגה ערבית גדולה. כאשר הימין יבין שזה מה שהולך לקרות יתחיל מסע אימים של "השמאל מוכר את המדינה לערבים" והקיטוב בין ימין לשמאל רק יחריף. ביבי כמובן יאמר " אמרתי לכם שצריך את חוק הלאום וידעתי למה".

3. המפלגה של בנט תתפצל לדעתי לשתי מפלגות. יתכן שזה יקרה גם למפלגתו של ליברמן. אני בכוונה נוקב בשמות מנהיגי המפלגות הללו ולא בשם המפלגות כי כרגע שתיהן שבויות לחלוטין בידי המנהיגים שלהן וראוי לכנות אותן בשם המנהיגים.

4. כחלון ישיג קולות אבל לדעתי מספר המנדטים שלו + מספר המנדטים של לפיד לא יעלה על מספר המנדטים שיש היום  ללפיד. 

5.הפוליטיקאים יבינו  עוד לפני יום הבחירות כי תוספת מפלגות שתפצל את כוחן תקשה עוד יותר על משילות ועל הקמת קואליציה. על כן תהיה פעילות רבה להשגת בריתות בעוד מועד. חרושת השמועות תהיה בודאי גרועה מהבריתות בפועל.

6. הקמת קואליציה משברי מפלגות קטנים אולי תגרום שוב להגדלת מספר השרים. לא מיד - כי יהיה צורך לתקן את החוק הנוגע לענין - אבל די מהר אחרי הבחירות כדי לעמוד בהבטחות והסכמים.

7. אם ביבי לא יזכה למקום הראשון בבחירות המוקדמות בתוך הליכוד הליכוד יפסיד מנדטים.

8. אם ביבי ימשיך לעמוד בראש הליכוד אז מערכת הבחירות שלו ודאי תתמקד בכך שאין מועמד אחר מתאים לראשות הממשלה. זה נשמע די נכון - גם אם ביבי הוא בבחינת הרע במיעוטו הוא יגרוף קולות.  

9. קואליציה של שמאל-מרכז-דתיים-ערבים אינה בלתי אפשרית. היא אפילו תיראה יפה בעיני העולם המתחסד, בעיקר באירופה. כדי להסיר ספק - דתיים לא כולל בנט, מרכז אולי כולל ליברמן או חלק מאנשיו לשעבר אם יתפלגו.

זהו בגדול. סיכויי המימוש של התחזית לעיל ? אינני יכול להעריך כי יש משתנים רבים מדי.
ואולי - אם ביבי ואחרים יקראו את הפוסט הזה - תינצל הכנסת הנוכחית ברגע האחרון, תוקם קואליציה חדשה ולא יהיו בחירות. צריך רק איזה תירוץ טוב לדחיית ישיבת הכנסת של יום שני הקרוב והכל יסתדר.

ועוד הערה - אין באמור לעיל כדי לשקף את דיעותי הפוליטיות וגם לא את תקוותי מהממשלה הבאה. זו רק הערכת מצב מפוכחת. יהיה לי מענין לקרוא את זה מחדש לאחר הקמת הממשלה הבאה.

הכל שחור

אתמול נזקקתי לצילום שיניים יחסית יקר וביצעתי אותו במכון המתמחה בנושא. 

שילמתי בכרטיס אשראי.

בעת שהמתנתי לתוצאות הגיעו (בנפרד) 3 נשים שנזקקו לצילומים דומים. . כל השלוש שילמו במזומן !!

אינני יודע מי הן, מה עיסוקן ומה העיסוק של בני זוגן - אבל די סביר בעיני שכולן שילמו בכסף שחור שלא שולם עליו מס הכנסה. אין שום סיבה אחרת לתשלום סכומים של מאות שקלים במזומן כאשר כבר כמעט אין אזרח ללא כרטיס אשראי וכמובן רוצה לצבור הטבות כאלה ואחרות.

כבר ראיתי בעבר אירועים דומים  של תשלום סכומים גדולים במזומן -במשרד נסיעות, בחנות חשמל, בסופרמרקט - אבל לא שלש עסקות רצופות בתוך פחות מחמש דקות.. 

אם תחברו את כל  עסקות "הסרדינים"  במזומן יתברר לכם כנראה שהם מעלימים בסך הכל הרבה יותר מאשר  "הלוייתנים".

לא שצריך להניח ללוייתנים (כולל פוליטיקאים וכו' וכו' ) - אבל זה ממש לא יפתור את הבעיה אם היא לא תטופל גם ברמת הסרדינים.

החוק החדש המתבשל "אנטי מזומן" לא יפתור את הבעיה כי רף התשלום שיהיה מותר במזומן עדיין גבוה מדי ולא יעלים את כל הכלכלה השחורה המתרחשת יום יום  לנגד עינינו.

הקץ לשקיות גופיה

חלק נכבד משקיות הגופיה מסיימות את חייהן כשקיות לאשפה ביתית. ברגע שהן יתחילו לעלות כסף יצרני השקיות לאשפה ביתית יוכלו מיד להעלות את המחיר כי לא תהיה תחרות "חינם" כפי שיש היום.

אבל השקיות הן  לא באמת "חינם" כי החנויות מכניסות את ההוצאה שלהן על השקיות לתוך התמחיר של המוצרים שלהן. לפי הפרסומים רשתות המזון מוציאות 80 מליון ש"ח בשנה על שקיות גופיה. אין שום סיכוי שמחירי המוצרים ירדו ברגע שסעיף ההוצאה הזה יעלם.

הצרכנים - כרגיל - ישלמו פעמיים :

פעם אחת כי מחירי המוצרים לא ירדו למרות שלא יהיו שקיות "חינם"  

פעם שניה כי יופיע סעיף הוצאות חדש אצל כל צרכן - שקיות לפח שמחירן יזנק.

היחידים שיהנו הם שר זה ואחר שילטפו בגאוה את הבטן של עצמם ויסבירו לציבור כמה הם טובים אליו.

עד מתי נמשיך לסבול את הטמטום שהשתלט מזמן על מנהיגי המדינה בכל תחום מתחומי החיים ?????????
רוצים ירוק? חייבו לעבור לשקיות מחומרים מתכלים במקום הפתרון העקום שמצאתם.

מה זה KUKIDENT ?

אשרי הקורא שאינו יודע.

אלה טבליות ניקוי (על ידי חומר מחמצן) המשמשות לניקוי  יומי (היצרן ממליץ פעמיים ביום) של פלטות ושיניים תותבות. לכל הדעות לא מוצר יוקרה אבל חיוני לאור ההזדקנות המואצת של האוכלוסיה בישראל.

בקופת חולים מכבי מוכרים (בהנחה לחברי הקופה ??) אריזה של 54 טבליות במחיר 45 ש"ח כלומר  כ 83 אג' לטבליה.

אתמול רכשתי בגרמניה את אותו מוצר. האריזה מכילה 104 טבליות (כמעט כפול) ומחירה - בלי הנחות ובלי טובות - 2.25 יורו. היורו כ 4.80 ש"ח ואם תטרחו לחשב תגלו כי מחיר הטבליה  כ 10 אג'.  הקבלה בידי .

כלומר, המחיר בארץ פי 8 !!!!

כאמור, זה לא מוצר יוקרה, אפילו לא מעדן חלב. אולי מוטב שאת ההפגנות הבאות יערכו על מוצרים מסוג זה ולא רק על גבינה כזו או אחרת.

מי  בדיוק בשרשרת הזכיון - יבוא - שיווק קוטף את הקופון המופקע אינני יודע אבל הוא בודאי נוהג ברכב יוקרה רציני על חשבון המזדקנים.

היכן שלי יחימוביץ' ?

למה אנחנו תמיד נראים רע בעיני העולם ?

הייתי די צמוד לטלביזיה במהלך מבצע עמוד ענן. צפיתי גם בערוצים ישראליים וגם ב 4 ערוצי חדשות זרים.

המסר שעלה מן הצילומים הסביר לי היטב מדוע העולם נגדנו.  אפילו  בערוצים הישראליים (וכמובן בזרים) חזרו שוב ושוב על שני קטעים - מצד אחד שלשה או חמישה חמסניקים גוררים צינור חלוד בפרדס או נוסעים על טנדר גרוטאה לקראת שיגור טיל ומנגד שידור רצוף של המראות F-16 וריכוזי טנקים. גם המלל היה בהתאם - יש מאות או אולי אלפים בודדים של חמסניקים "שוחרי חירות" (למרות שאין בדיוק כיבוש ישראלי בעזה) ומנגד מגייסים הרבה עשרות אלפים חיילים ישראליים מצויידים בטכנולוגיות שגובלות במדע בדיוני.

לא פלא שהעולם נגדנו. אנחנו הגדולים, החזקים והרעים.

הפלא הוא שהנהגות המדינה לדורותיהן עוד לא הבינו את זה. תגובה שעוברת בשלום בעיני העולם חייבת להיות מידתית - ואין חשבון מצטבר !! אם יורים במשך זמן רב על ישובי הדרום, פעם פעמיים בשבוע, וישראל מתאפקת עד בוא התגובה במאות  תקיפות מהאויר אין שום סיכוי שישראל תיראה בסדר.

ירו היום פגז מרגמה על שדרות? התגובה הנכונה צריכה להיות ירי מיידי של פגז מרגמה (אולי שניים או שלשה) על עזה. לצורך זה תספיק יחידת תגובה קטנה וניידת בצה"ל.  ירו טיל ? נחזיר טיל או שניים מאותו סדר גודל.

החשבון בנוסח " בשנה האחרונה ירו על ישובינו 200 טילים, עכשיו אנחנו מגיבים בכל הכח " לא עובד. העולם וממשלותיו לא מנהלים פנקס רישומים כפי שאנחנו מנהלים  ומה שמעניין אותם היא המידתיות ביום התגובה.

צה"ל פעל כך  (תגובה מיידית ומידתית) בשנות ה 50 של המאה הקודמת וגם לפני שבועות ספורים בגבול סוריה - וההרתעה פעלה היטב.  כדאי ליישם זאת גם לירי על מטרות אזרחיות ליד הגבולות.   

כיפת ברזל - הדעה שלי

אתחיל ואומר כי אין לי מידע סודי משום סוג שהוא.

כל האמור בהמשך מבוסס על שידורי הטלויזיה בתקופת מבצע עמוד ענן.

הרובה הראשון (גם האקדח) היה טעון בקלע אחד. מרגע שירית אותו הוא היה חסר תועלת עד שטענת אותו שוב.

נשקים מודרניים מוזנים במחסנית כזו או אחרת אבל גם הם חסרי תועלת בפרק הזמן בין גמר התחמושת במחסנית (או שרשרת או ארגז פעולה או כל סוג אחר) ועד למילויה מחדש או החלפתה.

נראה שכיפת ברזל אינה שונה מבחינה זו מכל נשק אחר. בלי ספק מגיעות מחמאות למי שתכנן וייצר את המערכת - הן בגלל  הזמן הקצר והן בגלל אחוז הירוטים הגבוה. יחד עם זאת נראה לי שהמערכת חסרת אונים כאשר לצד היורה עליך  יש מלאי טילים ענק ויכולת לספור. 

ביום הראשון והשני למבצע ראינו ירי של טילים בודדים  ולא ממש רצופים וכיפת ברזל תפקדה מצוין. אחר כך כנראה גם החמאס הבין את הבעיה והתחיל עם טפטוף ירי שאחריו מטח.  להערכתי הם למדו לספור - אחרי  שטפטוף  הירי כמעט רוקן את "הכוורת" של המערכת ירו מטח מתוך הבנה שהמערכת אינה יכולה ליירט כי נגמרה התחמושת. אינני יודע כמה זמן לוקח לטעון מחדש את הכוורת, זה ודאי סוד כמוס. אבל גם אם זה לוקח רק 5 דקות כל טיל שישוגר בחלון הזמן הזה לא  ניתן ליירוט - והתוצאה ברורה.

גם אם יוצבו שתי סוללות בכל נקודה הבעיה לא תיפתר ולא רק בגלל העלות ההיסטרית של הכפלת כמות הסוללות. הזמן "המת" אולי  יתקצר - אבל לא יעלם. אז כמה סוללות צריך להציב בכל אתר  כדי למנוע  לחלוטין זמן מת?  זה ודאי נתון סודי ביותר  (הטלביזיה לא שידרה צילומים של שלב הטעינה)  אבל להערכתי המספר גדול מנשוא, במיוחד אם הצד השני יקדיש קצת יותר מחשבה ותכנון לתיזמון הירי.

הטילים הנורים אלינו ממילא זולים וקלים לייצור. אפשר להוזיל אותם עוד יותר (לייצר יותר !!)  ולשגר בשלב הטפטוף טילים ללא ראש קרבי.  מטרתם תהיה רק לרוקן את הסוללה  של כיפת ברזל ולא לגרום נזקים ממשיים, די בנזק הפסיכולוגי. הרי כיפת ברזל אינה מבחינה בין טיל דמה לטיל חמוש. את הטילים האמיתיים  יוכלו לשגר כאשר כיפת ברזל בטעינה.

אולי זה גם מסביר את הכמות הגדולה (לפי צילומי הטלביזיה) של טילים שסתם נתקעו באדמה או בכביש ללא סימני פיצוץ ובמיוחד מפני שצוותים ישראליים צולמו כשהם עוסקים ללא מיגון בסילוקם  - ללא ניטרול מוקדם על ידי פיצוץ במקום.

ככל הנראה גם המומחים שלנו יודעים שהמומחים שלהם יודעים מה הם עושים. לא פלא שחיל האויר התמקד בפגיעה במשגרי טילים ובמצבורים. לא פלא גם ששקלו ברצינות כניסה קרקעית.

אילו חשבתי שאני תורם מידע חדש לאויבינו לא הייתי כותב את הדברים. לצערי די ברור לי שהם הבינו לבד את הענין ביום השלישי או הרביעי למבצע. השאלה הכואבת היא האם מי שהחליט לאמץ את תכנון המערכת חשב על כך לפני 3-4 שנים.

מתוך האמור לעיל ברור לי שבפעם הבאה, ואין לי ספק שתהיה כזו, נזקי הטילים הנורים עלינו ירקיעו שחקים כי לא ניתן יהיה לייצר ולהפעיל כמות מספיקה של סוללות כיפת ברזל. במקרה כזה לא יהיה מנוס מלוחמה קרקעית ואת תוצאותיה  (בעיקר מול העולם)  איני מנסה לנבא.

אז למרות הצטיינות המערכת  מהבחינה הטכנולוגית היא לא ממש תפתור את הבעיה המעשית.  אולי מן הראוי לשקול אופציות אחרות, לא במקום אלא בנוסף.

אולמרט : "לא היו מעטפות !!"

כך הכריז אתמול אולמרט בטלביזיה. כמובן שכן היו מעטפות, רק לא הרשיעו את אולמרט בגינן. בחירה אומללה של הצהרה מול הציבור.

אבל לא באולמרט אני רוצה לעסוק אלא בבית המשפט. 

ראשית, גילוי נאות: לא קראתי את 750 עמודי פסק הדין וככל הנראה גם לא אקרא אותם. מה שאני יודע על הפרשה ועל פסק הדין מבוסס על  הדיווח בתקשורת ויתכן מאד שהקשר בין מה שקראתי לעובדות הוא רופף.

בהערת אגב,  פסק דין בהיקף מלל כזה הוא דבר מופרך לחלוטין. מה אפשר לומר ב 750 עמודים שאי אפשר לומר ב 75 עמודים? זו רעה חולה של בתי המשפט בישראל ולעתים נדמה שהמטרה העיקרית של פסק הדין היא להתכסות מפני הפיכתו בערעור.  למזלי, בעת לימודי בפקולטה למשפטים לא היו פסקי דין באורך כזה.

מה שמטריד אותי הוא הביסוס לכאורה של הזכוי על כך שלא הוכחה כוונה. איך בדיוק מוכיחים כוונה? הרי ברוב מכריע של המקרים לא מוצאים מסמך כתוב שבו הנאשם מעיד על כוונתו בעת שביצע את מעשיו. והנה, יש מקרים בהם על פי דין רשלנות חמורה נחשבת לכוונה. אני משוכנע שיש גם מקרים בהם רצף של מעשים חוזרים ונשנים צריך להיחשב לכוונה.

במקרה שלפנינו לא היה ספק שגבו במקרים רבים כפל השתתפות בעד הנסיעות של הנאשם. ככל הנראה גם אין ספק שבני משפחתו של הנאשם זכו בנסיעות חינם על חשבון עודף הגביה האמור. אלא מה, לא מצאו מסמך שחיבר הנאשם ובו יש הוראה לגביה כפולה או למימון נסיעות המשפחה מעודפי הגביה. היחידה שהיה ביכלתה להעיד האם הנאשם נתן את ההוראה הזאת סירבה להעיד.

למה בדיוק ציפה בית המשפט ? למסמך חתום ומתויק  של הנאשם ? אולי גם עם אישור נוטריוני ? הרי זה צחוק.

והנה, לפי הפרסומים, הזכוי בנושא הנסיעות לא ניתן בגלל שלדעת בית המשפט אין פסול במעשה. אילו נפסק כך - מילא. הנימוק לזכוי היה שלא היתה עדות מוצקה מי נתן את ההוראה לממן את נסיעות בני המשפחה מחשבון העודפים.
אני בספק האם היה דיון בשאלה האם די בכך שהנאשם ידע כי משפחתו נוסעת בחינם כדי לראות בכך כוונה.

 לדעתי, אם אכן (כפי הדיווח בתקשורת) היו 17 מקרים של מימון נסיעות משפחתיות יכול בית המשפט להשתמש במבחן האדם הסביר ולקבוע כי לא יתכן שהנאשם לא שם לב לכך שכל כך הרבה נסיעות של המשפחה לא השתקפו בחשבון הבנק שלו. נכון, הוא היה אדם עסוק בענינים חשובים. נכון, אולי אשתו ניהלה בדרך כלל את חשבון הבנק המשפחתי וכאילו מה היא מבינה בעניני הוצאות נסיעה?
להזכיר, בענין העסקה אסורה של עוזרות בית זרות התגבשה נורמה פסולה שרק הרעיה מבינה בענין ולא חלילה הבעל הבכיר שבכלל לא שם לב מי מנקה את הבית. אבל כאן מדובר בסכום כסף מצטבר ניכר וברצף נסיעות לאורך זמן . 

מנגד, יצחק רבין ז"ל לא התכסה בטענה שהחשבון היה של אשתו. יחליט הקורא מה לדעתו הגישה הנכונה.

אני מבין למה הנאשם מיתמם, אני לא מבין למה בית המשפט נותן את ידו להיתממות הזאת ומבסס עליה הכרעה בדין במקום לתת משקל יתר לרצף ולהמשכיות של המעשים לאורך זמן, במיוחד כאשר  אין ויכוח לגבי קיומה של הקופה המקבילה ומימון נסיעות המשפחה מתוכה. מה יותר קריטי? מי החליט על השיטה או מי השתמש ונהנה ממנה ?.

על כן אני מקווה מאד שהפרקליטות תמצא עוז לערער ושבית המשפט העליון יראה לנכון להבהיר מתי רצף מעשים עולה כדי ידיעה ומתי הידיעה שווה לכוונה.

ולמען האיזון : ההיכרות היחידה שלי עם פרקליט המדינה היא דרך הופעתו אתמול במסיבת העיתונאים. אינני יודע אם הוא רודף פרסום או רודף צדק וכמובן אינני יודע אם הוא "חיפש" את מר אולמרט מסיבה כזו או אחרת. אני רק יודע שלא הצליח להוציא מפיו 3 משפטים תקינים ברצף. יתכן שהוא פרקליט מעולה אבל תפקידו גם לייצג את הפרקליטות. לא ברור לי איך ולמה בחרו בו לתפקיד ייצוגי ולא ברור לי איך הוא מעז להפיע באופן עלוב כל כך במסיבת עיתונאים מיוזמתו. צריך גם שיקול דעת בתפקיד הזה ואם היה נרגש מדי היה צריך להימנע מהופעה.  אם זו דרך ההופעה הרגילה שלו ואלה פני הפרקליטות, חבל שחלק ניכר משופטי ישראל מתמנים מתוך עובדי הפרקליטות.