עצה לקורא : מסמכים שכדאי לשמור

התחלתי לאחרונה לפדות כספי ביטוחי מנהלים וקופות גמל למיניהן, רובן כוללות גם כספי פיצויים ממקומות עבודה שונים.

בפניה הראשונה אל הקופה/ביטוח מסתבר כי מי שמבקש לקבל את כספו חייב להמציא :

1. טופס 161 - הודעה ששלח המעביד למס הכנסה בעת סיום העבודה

2. טופס 161 א' - המשלים לטופס לעיל שחתם עליו העובד

3. אישור המעביד על הסבת הזכויות בקופה/בביטוח לידי העובד

4. אישור מפקיד השומה (שגם הוא מסתמך על חלק מהנ"ל שיש להציגם בפניו) כמה מס יש לגבות, אם בכלל.
כדי להסיר ספק, יש הסבר הגיוני ומעוגן בחוק לצורך במסמכים אלה.

אינני יודע איך נחלצים מהתסבוכת כאשר חסר מסמך ממסמכים אלה ובמיוחד אם המעביד כבר לא קיים (ועבדתי אצל כמה שכבר נעלמו). במקרה הטוב מדובר ודאי בעיכוב של חדשים רבים, במקרה הרע ישולם מס מירבי גם על כספים פטורים (45% למיטב ידיעתי).

כדי להבהיר, כל המסמכים האלה אמורים להיות בתיק הקופה או הביטוח וגם בתיקי מס הכנסה כי הם נשלחים לשם על ידי המעביד. אבל מה לעשות, החיפוש קשה עליהם ואולי גם לא תמיד מוצאים. על כן דורשים מהעובד (לשעבר) להמציא אותם מחדש. 

למזלי אני אספן מסמכים כפייתי כך שכמה שעות חיפוש (45 שנות מסמכים...) פתרו את הבעיה.

אז ראו הוזהרתם - הקפידו לקבל מסמכים אלה בעת עזיבת מקום עבודה והקפידו לשמור עליהם מכל משמר. אם כבר עזבתם מקומות עבודה ואין לכם מסמכים אלה התחילו כבר עכשיו בנסיונות להשיג אותם כי הזמן לא פועל לטובתכם בענין זה.  אשתי זכתה לתשובה ממעביד מהמכובדים בארץ : "אם זה ישנו זה ודאי בארכיון, יקח כ -3 חדשים לאתר את המסמך".

ואחרון חביב, בביקור במפעל באיטליה לפני מספר שנים התברר לי כי לכל עובד בתעשיה (ואולי גם לאחרים) יש פנקס עובד הנודד איתו ממעביד למעביד. נתונים מהסוג האמור לעיל נרשמים בפנקס !! כשראיתי זאת קצת גיחכתי על הארכאיות של השיטה. עכשיו אני יודע כמה היא חכמה.

איך נפטרים מרכב נטוש?

מול הבית חונה פיז'ו ישנה - עוד מעט תיעלם בגלל האבק שמכסה אותה. (עוד סיבה ליחל לגשם)

פניתי למועצה המקומית. התשובה חד משמעית - איננו מוסמכים על פי שום חוק לסלק רכב שהוא רכוש פרטי של מישהו. גם אין לנו שירותי גרירה. תפנה למשטרה.

פניתי לשוטר הקהילתי, נציג המשטרה בישוב. התשובה חד משמעית - אם הרכב גנוב או מפריע / מסכן את התנועה - נגרור אותו. אם לא, נא לפנות לרשות המקומית. נתתי לו את מספר הרכב בתקוה שיבדוק ושאכן הרכב גנוב. לא שמעתי ממנו דבר.

בינתיים הרכב עדיין כאן.

עדכון ליום 09-04-2011 : הרכב עדיין כאן. אויר בצמיגים כבר אין.

הבנק מציע הימורים באינטרנט

הבנק שלי (טוב, הוא לא שלי, אני רק מחזיק את הכסף שלי אצלו) שולח לי חדשות לבקרים הצעות השקעה. המשלוח נעשה בדואר אלקטרוני ואפשר לבחור לבצע את ההשקעה או בעת ביקור בסניף או ישירות באתר הבנק. עד כאן ההסבר למה הכותרת מדברת על אינטרנט.

עכשיו לענין ההימור. הימור הוא בצוע פעולה שעשויה לזכות ברווח או עלולה להיגמר בהפסד כאשר אלמנט המזל ולאו דוקא ידע ונסיון  משפיע במידה רבה על התוצאה.

ומה הבנק מציע ? בעיקר עסקות מורכבות (STRUCTURE ) שענינן הבטחת רווח אם יקרה מקרה שאינו בשליטת המשקיע. כך למשל, ההצעה האחרונה מציעה השקעה בהימור על עליית המחיר של מניות אמדוקס בשנתיים הקרובות. בקצרה, וללא סעיפי ההתכסות וההסתייגות  הנדרשים על פי החוק, זהו עיקר ההצעה:

1. אם במשך שנתיים יעלה מחיר המניה אך לא יגיע בשום יום לעליה של 40% יקבל המשקיע את כל כספו בחזרה ביום הפדיון בתוספת אחוז העליה של מנית אמדוקס. הסתייגות אחת ראה בסעיף 3 .

2. אם במשך השנתיים יעלה מחיר מניית אמדוקס ב 40% ואפילו ליום אחד בלבד יקבל המשקיע את כל כספו בחזרה ביום הפדיון בתוספת 3% ריבית לשנתיים (קצת פחות מ 1.5% לשנה) ואין זה משנה מה יהיה שער המניה ביום הפדיון.

3. אפילו יתקיים האמור בסעיף 1 אך ביום הפדיון יהיה שער המניה שווה או נמוך לשערה ביום תחילת ההשקעה לא תשולם ריבית או רווח אבל המשקיע יזכה לקבל חזרה את מלוא השקעתו (בערך נומינלי).

האם התנאים לעיל מאפשרים למשקיע להשתמש בידע ונסיון (אם בכלל יש לו כאלה) בנוגע להשקעה בשוק ההון? האם המנוסה במשקיעים יכול לנחש בבטחה מה יהיה השער ביום הפדיון ? האם הוא יכול להעריך מה ההסתברות שבמשך שנתיים תתממש האפשרות של עלית מחיר המניה ב 40.01% ? לי ברור שהדבר אינו אפשרי. ידע ונסיון אולי מסייעים להעריך מה יהיה הכיוון של תנועת מחיר המניה (גם זה בספק) אבל ודאי לא שערים נקודתיים.

אם אני צודק בהנחתי זו (ישפוט הקורא) אז תוחלת הרווח מההשקעה הזו היא ענין של מקריות טהורה או בלשון אחרת - ענין של מזל.

אם כך, ההשקעה המוצעת אינה אלא הימור, בדיוק כמו הימור על הפרש שערים במשחק כדורגל.

אז לא רק לפיס ולטוטו יש רשיון לערוך הימורים, גם לבנקים יש. וכמו בכל ההימורים - הבנק תמיד מרויח !

למה הפסקתי לקנות בחנויות שבאבן יהודה

אני גר באבן יהודה. שנים רבות נהגתי לקנות בחנויות המקומיות. לא עוד.

נכון, יותר נוח לקנות ליד הבית, אבל אני משתדל לא להתפתות. שלוש הדוגמאות להלן יבהירו את המהפך ההתנהגותי שלי.

1. מיכל דיו דגם 15 למדפסת הזרקת דיו של HP , לא מקורי - מילוי מחדש.

בחנות המקומית - 105 ש"ח

בחנות בכפר סבא - 40 ש"ח ועוד מבצע הנחה על מוצרים אחרים אם רוכשים שני מיכלים.

2. נורת הלוגן 500 W

בחנות המקומית - 33 ש"ח

בחנות בקדימה - 15 ש"ח

בחנות היבואן - 11.60 ש"ח (ואם אתה קמעונאי קטן אבל קונה באופן קבוע יש הנחה של 36% )

3. תספורת לגבר (כ -10 דקות לכל היותר)

במספרה מקומית - 50 ש"ח

במספרה בנתניה - 20 ש"ח

(כל המחירים כוללים מע"מ)

אני מניח כי אין צורך בשום הסבר נוסף.

יחד עם זאת אני תוהה איך התופעה הזאת יכולה להתקיים. יש לי רק מסקנה אחת - יש בישוב מספיק קונים שמוכנים לשלם את המחיר, ככל הנראה כל מחיר. את דעתי על הסיבות לכך אשמור לעצמי.

שוב לנושא המים - וגם לענין הביוב

כאשר התחלתי לכתוב על נושא מחירי המים לא ציפיתי שניתן יהיה להמשיך ולדון בכך תקופה כל כך ארוכה. מסתבר שהמציאות מוזרה מכל דמיון.

תושבי אבן יהודה התבשרו זה עתה - ולאחר מעשה - על שינוי טכני כביכול : מעתה כל נושא המים והביוב, כולל הטיפול ברשתות הצנרת, יעבור לידי תאגיד חדש שהוקם על ידי (או לצרכי) כמה מועצות מקומיות בסביבה. לא פורסם מי הבעלים של התאגיד ולא ברור האם התאגיד מתכוון גם לייצר רווחים ולאן הם יגיעו. כדי להבין את הענין צריך לקרוא את החוק שעל פיו מוקמים תאגידי מים, טרחתי וקראתי.

לכאורה באמת ענין טכני שמטרותיו יעול וחסכון אבל נראה שכאן הושגו תוצאות הפוכות.   האמת כנראה מסתתרת מאחורי המידע שפרסמה המועצה לתושבים ועליה לא ניתן כל הסבר :

1. תעריף המים למטר עלה בצורה משמעותית ולפתע הוא כולל גם מע"מ . למעשה התעריף הבסיסי הוכפל !! מאיפה בדיוק צצה הגזירה הזאת? בנוסף עכשיו התעריף כולל גם אגרת ביוב ועל כך בהמשך.

2. אם לא די בהעלאת התעריף, ההקצבה לנפש במחיר הבסיסי הופחתה עד ל 2.5 מטר מעוקב לחודש. כדי לחיות במסגרת החדשה לא די ליבש את הגינה, רצוי גם להפסיק לכבס את הבגדים וכמובן לא לשטוף רצפות. אין צורך לומר שכמות המים הנדרשת לסעיף האחרון מותנית גם (ואולי בעיקר) בשטח המגורים ולא רק במספר הנפשות. על שטח גדול יותר כבר משלמים בארנונה, עכשיו גם בסעיף המים.

3. תאגיד מים פירושו משרדים, מחסנים, רכב, דירקטורים מנכ"ל ועובדים אחרים, ציוד, רו"ח, יועץ משפטי, מערכת מיחשוב ועוד ועוד. ממה בדיוק מממנים את כל אלה ? האם זו סיבת ההתיקרות ?

4. כל הטיפול עבר לתאגיד והמועצה פטורה מכך, האם שחררו את עובדי המועצה שעסקו בכך עד עתה ? אולי מכרו רכב מיותר ?אני מוכן להמר שלא.

5. גם הרשתות (תשתית הצנרת והחלוקה) עכשיו בבעלות ובטיפול התאגיד החדש. האם נזכה בשל כך להורדה של תעריפי הארנונה ? הצחקתם. בפועל אנו ממשיכים לשלם את כל ההוצאות פעמיים, פעם דרך הארנונה ופעם דרך תעריף המים.

6. על פי התעריף החדש חל חיוב של ביוב על כל כמות המים הנצרכת. הרי ברור שלפחות המים להשקיה (אם מישהו יעיז להשקות) אינם מגיעים לביוב. למה בדיוק צריך לחייב הוצאות ביוב בעדם ? כמובן שאין יותר הקצבה לגינה במחיר מוזל למרות שכל המים האלה חוזרים לטבע , לא עוברים בביוב, לא נזקקים להולכה ולטיהור. תחת הכותרת של "מצב המים במדינת ישראל קשה" אפשר להסתיר כל שערוריה רצויה.

הנה ציטוט מפרוטוקל של ישיבת המועצה בנושא זה מיום 22 ביולי 2008 . אז החליטה המועצה (בהגיון) שאין לחייב את מי ההשקיה בתעריף ביוב. החלטה זו התקבלה כשכבר היה ברור, ונאמר בפרוטוקול, שההקצבה לגינה עומדת להתבטל !! עכשיו ניצלו את ההזדמנות של בטול ההקצבה לגינה ביחד עם המעבר לתאגיד החדש וגם מי ההשקיה חייבים באגרת ביוב :

-ציטוט מהפרוטוקול -

דיון ואישור שלא לחייב באגרת ביוב עבור מים שבמסגרת הקצבת הגינה

אשר שמע: בתאריך 10.7.2008 פורסם בקובץ התקנות מס' 6681 עדכון לכללי המים, ע"י מועצת הרשות הממשלתית למים וביוב. העדכון עוסק בנקודות הבאות: ביטול הקצבה לגינות נוי וביטול הקצבה לגינון ציבורי. כללים אלה, יחולו על צריכת המים שתסופק החל מיום 9.8.2008. הקצבת המים שבוטלו הינה הקצבה הניתנת להשקיית גינות נוי בחודשים אפריל עד אוקטובר, המכסה הייתה 0.6 מ"ק לכל מטר גינה בהגבלה של עד 300 מ"ק לשנה תעריף 4.145 ₪.

בנוסף לכך עבור המים במסגרת ההקצבה לא נגבתה אגרת ביוב. תעריפי המים: משפחה המונה עד 4 נפשות זכאית ל- 16 מ"ק לחודשיים בתעריף 1 (4.011 ₪). לכל נפש נוספת 6 מ"ק נוספים לחודשיים בתעריף 1. 14 מ"ק לחודשיים בתעריף 2 (5.519 ₪). יתר הצריכה בתעריף 3 (7.599 ₪). משמעות השינוי – צריכת המים לגינון תחושב עפ"י תעריף 3.

הצעת החלטה: לאשר כי צריכת המים לגינה לא תיגבה אגרת ביוב. הצבעה פה אחד.

- סוף ציטוט -

אז מה לעשות ? לבקש התקנת מונה מים נפרד לגינה ותעריף ללא ביוב לצרכי הגינה ? לא מצאתי אפשרות כזו באתר המועצה.

ואולי אני טועה? אולי התאגיד החדש הוא שקוף מבחינה תקציבית וכל מועצה ממשיכה בפועל לשאת בהוצאות שלה אלא שהכל מוזרם דרך התאגיד החדש? אולי העבירו עובדי מועצה לעבודה בתאגיד ?

לי נראה שכל הפטנט הומצא על ידי הלובי של השלטון המקומי בכנסת  כדי ליצר משרות שבעצם אינן כפופות להנחיות בדבר שכר ותנאים של עובדי רשות מקומית והן זמינות הן למקורבים והן לעובדי רשויות לאחר שיפרשו מתפקידם הנוכחי. כאשר המחוקק נותן הכשר טבעי שהרשות מנצלת אותו ובאותה הזדמנות "מרויחה" את חלק התקציב שקודם יועד למים.

ו"אולי" אחרון - נניח שאני טועה בכל דברי לעיל ויש סיבה ענינית וחוסכת להקמת התאגיד, למה שלא יבהירו זאת בעלון לתושבים ? חיפוש "מעיינות השרון" באתר המועצה  וגם ברשת לא העלה שום ממצא רלבנטי לבעיות לעיל אבל יש תיאור מפורט בדבר חברי הדירקטוריון...

כך או כך, בינתיים התושבים ישלמו והמנגנון יחגוג. בעצם מה חדש ?

שרות יעיל?

ההמתנה לשרות טלפוני מאד מעצבנת, גם ארוכה, גם מלווה במנגינה מעצבנת ולעתים קרובות מסתיימת בניתוק שמחייב התחלה מחדש.

אז החלטתי לנסות קשר בצ'אט, פאר הטכנולוגיה המעודכנת. לא נגעתי למעט מחיקת שם המשתמש , טלפון ות.ז. והנה מה שקרה (כולל שגיאות ההקלדה) :

(09:09:09) הילה:
בזק בינלאומי שלום, כיצד אוכל לתת לך שירות ?
(09:10:10) דן פינס:
שלום
(09:10:10) הילה:
בוקר טוב
(09:10:10) דן פינס:
החוזה שלי עומד להסתיים בחודש הבא
(09:10:10) הילה:
דן, תעזור לי בבקשה עם מספר ת.ז של בעל המנוי
(09:11:11) דן פינס:
ואני מוצף כל העת בהצעות מספקים אחרים. אני מעדיף להשאר אתכם אבל מבקש לדעת מה יהיה התיריף
(09:11:11) דן פינס:
XXXXXXXXXX (נמחק)
(09:12:12) הילה:
לפי התז שציינת לא אותר מנוי
(09:12:12) דן פינס:
מוזר, נסי טלפון XXXXXXXXX (נמחק)
(09:13:13) דן פינס:
או שם משתמש ......
(09:14:14) הילה:
דן, אותר מנוי עסקי
(09:14:14) דן פינס:
גם זה משהו
(09:14:14) הילה:
לכן יש לפנות לשירות הצ'אט העסקי. אני מיד אציין את הלינק
(09:15:15) הילה:
http://www.bezeqint.net/Page.aspx?cc=010315
(09:15:15) דן פינס:
תודה
(09:15:15) הילה:
שמחתי לתת לך שירות, המשך יום נעים
(09:16:16) דן פינס:
הגעתי לעסקי ?
(09:17:17) דן פינס:
יש מישהו?
(09:17:17) הילה:
לא, זו עדיין הילה מהשירות הפרטי.
(09:18:18) הילה:
אני אבדוק אם יש נציג פנוי בשירות העסקי, מספר רגעים ברשותך
(09:18:18) דן פינס:
אבל נכנסתי לעסקי לפי הלינק ששלחת
(09:18:18) דן פינס:
ובראש העמוד מופיע שירות עסקי
(09:19:19) דן פינס:
או אולי את רק צריכה להחליף כובע ?
(09:20:20) הילה:
נכון, אני לא יודעת מדוע הגעת לשירות הפרטי. אבדוק זאת.כרגע יש נציגה פנויה בצ'אט העסקי. אני מקשרת אותך איתה. המשך יום נעים
(09:20:20) דן פינס:
תודה
(09:21:21) דן פינס:
עשר דקות ולא הגעתי לשום דבר, לא יעיל בדיוק כמו פניה טלפונית, ממש חבל
(09:22:22) הילה:
דן, אני ממש מתנצלת על ההמתנה והטרטור, יש לי תקלה במערכת ואין לי אפשרות לקשר אותך. ציין בבקשה טלפון בו הינך זמין ואני אחזור אליך באופן טלפוני
(09:22:22) דן פינס:
0544XXXXXX

אז חזרנו לטלפון. שוחחתי עם שלש מוקדניות (הן העבירו...) והשלישית חידשה את החוזה לשנה נוספת בתנאים הקיימים.
למה זה לא נעשה מיד בהתחלה ? לבזק בינלאומי פתרונים.

חופש הבטוי והסרת האנונימיות של טוקבקיסט

לפני כמה ימים קבע בית המשפט העליון שאין להרשות חשיפת זהות של טוקבקיסט אנונימי כדי לאפשר הגשת תביעת דיבה נגדו.

על פי ההחלטה התמוהה הזו נוצרו שתי קבוצות של מוציאי דיבה :

1. אלה שהזדהו מיוזמתם וחשופים לתביעה

2. אלה שהסתירו את זהותם ואינם חשופים לתביעה

מכך עולה שהזכות להגיש תביעת דיבה אינה אבסולוטית אלא היא מותנית ברצונו של מוציא הדיבה להיחשף.. היתכן?

לא קראתי את פסק הדין במלואו ואולם על פי הדיווחים (בתקווה שהם מדויקים) הדיון התיחס גם לשאלת זכות חופש הדיבור וההגנה על זכות זו. נדמה לי שחופש הדיבור צריך להיות מוגדר כזכות האזרח לומר את דברו מתוך ידיעה שהוא עלול להיפגע או להיענש אם עבר תוך כדי כך על החוק. 

לא מיותר לציין כי כל מי שהתפרסם בהסטוריה בעקבות מאבק בעד זכות הדיבור, קידם את הרעיון והביא את מאבקו לידיעת הציבור, עשה זאת מתוך ידיעה שהוא עלול לשלם את מחיר המאבק. דוקא הנכונות לשלם את המחיר בתקוה לשנות מערכת חוקית קיימת היא שסייעה לקדם את ההבנה שיש צורך בחופש דיבור.

אולי באמת מן הראוי שהכנסת תיתן את דעתה לדבר ותקבע הליך חוקי לחשיפת הזהות של אותם כותבי טוקבקים אנונימיים שכל מטרתם רק לגרום נזק.

על המתמטיקה - חלק ב'

הרהור על מושג אינסוף המספרים

הדרך המקובלת הקלה להמחיש את הענין היא כך :
- בחר את המספר הכי גדול שידוע לך
- עכשיו הוסף לו אחד והנה לפניך מספר גדול יותר, בין אם כבר קבעו לו שם ובין אם לאו
ומכיון שאפשר להמשיך את התהליך עוד ועוד ובכל פעם להוסיף 1 הרי אין סוף למספרים.

אבל ההנחה ביסוד התהליך היא שיש מי שיוסיף 1 למספר הקודם כי אם אין כזה אזי הגענו אל סוף המספרים. רוצה לומר, בלי להניח שהסופר קיים לנצח יש סוף למספרים. מכאן שכדי להניח שיש אינסוף מספרים חובה להניח קודם כל את נצחיות הסופר. זו לא בדיוק הנחה מתמטית, אולי זו הנחה דתית?

איזה כישורים צריך חבר כנסת או שר?

לא פעם אני תוהה : רופא צריך הכשרה, כך גם מהנדס, יש כבר דרישות שעל דירקטורים לעמוד בהם וגם דרישות ממועמדים לתפקידים בכירים בארגונים מסוימים.

אבל אין צורך בשום כישורים או הכשרה, לא אופי ולא השכלה, כדי להתמנות לחבר כנסת או לשר המשפיעים על חיינו ועל עתידנו יותר מכל חבר דירקטוריון, רופא או מהנדס.

למה?

אז ברורה לי התשובה המתלהמת אילו מישהו מהאינטרסנטים היה טורח לענות - "זוהי הדמוקרטיה במיטבה" ; "העם אומר את דברו"; "גם במדינות דמוקרטיות אחרות זה כך" וכיוצא בזה מיני שטויות שאינן לגופו של ענין.

גם אם אין לכך תקדים פורמלי בעולם (ואולי יש?) אין שום סיבה לא להיות חדשן. בנושאים אחרים נקבע בישראל סף כניסה גבוה לתפקיד כזה או אחר גם אם לא כך הדבר במדינה מכובדת אחרת.

כך למשל, בארה"ב אין צורך בהשכלה משפטית כדי להיות נוטריון ציבורי המאשר מסמכים - אצלנו נדרשת השכלה משפטית, ותק רב במקצוע וגם בחינות.

כך למשל, שופט שלום באנגליה אינו חייב בהשכלה משפטית - אצלנו כן.

אם אחפש ודאי אמצא עוד דוגמאות להחמרה ישראלית שאינה בהכרח מוסכמה כלל עולמית.

האמת היא שמעולם לא שאלו את העם (הרי הוא הבוחר !) איזו הכשרה וכישורים מן הראוי שיהיו לנבחרים שגורל כולנו בידיהם אלא השאירו את הענין להחלטת מנגנוני המפלגות.

אז אם כבר צריך לערוך משאל עם בנושא כלשהו נראה לי שנושא זה חשוב בהרבה מכל נושא אחר, כולל רמת הגולן.
לא שזה ענין פשוט להחליט מה צריכים להיות הכישורים הנדרשים אבל לפחות להתחיל בקביעת עיקרון שראוי שיהיו תנאי סף.

אולי מישהו שיכול לשנות משהו ירים את הכפפה בענין זה למרות המלחמה הצפויה נגד כל קבוצות האינטרסנטים ? לא, זה לא יקרה, עוד משאלת לב שלא תתגשם.

התקדמות בחיים

בתחילת דרכם

ארגז היה ביתם

עכשיו עולם אחר

פורטים על הפסנתר

על המתמטיקה

במרבית ימי נעורי לא אהבתי (בטוי עדין...) את המתמטיקה על כל צורותיה, החל בחשבון פשוט של בית ספר יסודי ושינון לוח הכפל וכלה באלגברה וגיאומטריה בכתה שביעית (טוב, י"א) בתיכון.

למה? משום שכמו רוב התלמידים ראיתי בכך רק שינון מייגע של חומר משעמם ולא נחוץ לחייו של ילד.


בכיתה השמינית (י"ב של היום) היו מרבית התלמידים בכיתה במצב קרוב לשואה בכל הנוגע לבחינות הבגרות במתמטיקה ובפיזיקה. ההנהלה החליטה לקרוא למורה ותיק שפרש לשוב להוראה ולהציל את הכתה. ואכן, ד"ר אפרת שב במרץ להוראה ועשה נפלאות, לא רק בשבילי אלא בשביל רוב תלמידי הכתה ואולי אפילו בשביל כולם.


בתקופה קצרה לימד אותנו חומר של שנתיים ואיכשהו גרם לי בהתלהבותו לאהוב את שני המקצועות. במחשבה לאחור נראה לי שמה שמצא לפתע חן בעיני היה הסדר הפנימי - ברגע שהבנתי במה דברים אמורים נהניתי מהלוגיקה של מציאת פתרונות ואיך הכל נופל למקומו באלגנטיות וללא הפתעות. הענין השליך גם על החלק הכמותי של לימודי הכימיה וגם שם ראיתי נחת (וציונים משופרים להפליא).


כל כך נהניתי עד שנרשמתי, ואפילו התקבלתי, ללימודי מתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. שם חיכה לי מפח נפש של ממש. המרצים היו בעלי שם בתחומם המקצועי אבל לא כל כך בתחום ההוראה וחיבוב המקצוע על הסטודנטים. במונחים של היום היו מעט סטודנטים וההנחה היתה כנראה שהפקולטה למתמטיקה אינה בית ספר תיכון. המרצה - מרצה, לא ממש מלמד. מי שקולט - קולט, מי שלא - יתכבד וילך. לימים קראתי שזו היתה שיטת האסכולה הגרמנית של הוראת המתמטיקה והיא יעילה ביותר לאיתור אלה שכבר מבריקים במקצוע ובסינון החוצה של כל האחרים.

אחרי שבועות ספורים ראיתי שלא יצא מזה הרבה ועל כן ביליתי את שארית השנה (עד מועד הגיוס) בירושלים אבל עם דגש על הרחבת הידע בסרטים, במשחקי קלפים, בקורס רשות ברפואה פתולוגית (איזה צילומים...) ובפיתוח יחסים חברתיים. שוב הרמתי ידיים בכל הנוגע למתמטיקה.

לפני שנים ספורות התפרסם הספר "המשפט האחרון של פרמה" והקריאה העירה בי שוב הבנה ליופי של המתמטיקה. לאחר שהספר היה ללהיט נכתבו עוד רבים אחרים בעקבותיו. חלקם מוצלחים יותר, חלקם פחות. קראתי גם אותם וכל אחד חיזק את ההרהור הסורר שמא החמצתי משהו כאשר הרמתי ידיים בזריזות באוניברסיטה. לא מפני שאני חושב שאני מוכשר במיוחד לנושא והייתי עושה בו נפלאות אלא מפני שכנראה חבויה בענין הנאה של ממש למי שעוסק בכך.

ועוד ענין : הספרים הללו לא ממש עוסקים במתמטיקה אלא במתמטיקאים ובנפשם המיוסרת. הספרות מלאה בתיאורים של יסורי היצירה של אמנים למיניהם - ציירים, פסלים, סופרים, משוררים. רובם של אלה לפחות מצאו גם זמן (בין היצירות) לקיים חיים שמחים, אפילו פרועים, בחברת חברים, שתיה, בילויים, נשים. הסיפורים על חיי ההוללות בפריז, ולהבדיל על חבורת כסית, תופסים חלק ניכר מקורות חייהם של האמנים הללו. לעתים נדמה כי דוקא זה החלק העיקרי בסיפור ולא החלק של יסורי היצירה.
לא כך אצל המתמטיקאים - אלה ממש התייסרו מסביב לשעון ולא היה להם דבר בחייהם מלבד המתמטיקה. ראו למשל את הספר הנהדר "הפקיד ההודי" וקטעים רבים בספרים אחרים.

זהו, אין פואנטה לסיפור מלבד אולי ההערכה למורה טוב והצער על שאין רבים כאלה.

מחיר המים והורדת המע"מ

לא פעם ראשונה שנדמה כי המדינה מנוהלת על ידי קבוצות עצמאיות של פקידים (טוב, עובדי ציבור) שאינם משתפים זה את זה בשיקוליהם ובודאי לא בהחלטותיהם.
אין לי כוונה להכניס את ראשי למחלוקת בין הקבוצות הללו, ולאחרונה גם ביניהן למבקר המדינה. אני רק תוהה האם כולם באמת כל כך חסרי דעה כפי שעולה מההחלטות החדשות לבקרים.

שר האוצר הכריז בקול תרועה רמה על הפחתת המע"מ בחצי אחוז. למה ? כי יש עודפי גביה ואפשר להיטיב עם הציבור - וגם לזכות בשבחים.
הרי זה נפלא, רק שרוב ההפחתה לא תגיע לכיסו של הציבור.
החישוב די פשוט : ככל שמדובר בקניה של פריטים קטנים ההפחתה של חצי אחוז נמדדת באגורות ואלה כבר לא קיימות כמה שנים. גם 5 אגורות כבר לא מטבע עובר לסוחר. אי אפשר להוריד את מחיר בקבוק השמן או ככר הלחם בשתיים שלש אגורות.
גם לא בול דואר, גם לא נסיעה עירונית באוטובוס.

אז יהיה מי שיטען בתמימות שזה נכון לפריט אחד אבל אפשר ואפשר להוריד מסך הקניה של מספר מוצרים.

אז גם כאן נדמה לי שיש טריק. ברשתות למיניהן וגם בחנויות פרטיות "שומרים על החוק" כלומר המחיר לפריט כפי שהוא מופיע על המדף או על המוצר כבר כולל את המע"מ. מסיבה זו הוא גם נרשם כך בקופה הרושמת. התוצאה היא שלא מחשבים את סך הכל הקניה נטו לפני מע"מ ואח"כ מוסיפים מע"מ על הסה"כ אלא מסכמים מחירי פריט שכבר כוללים מע"מ לכל פריט בנפרד - ושם כאמור לא ניתן לשנות את המחיר כי ההפרש קטן מדי. יש אמנם פתרון מיחשובי גם לזה אבל הוא לא אלגנטי ואני מסופק אם יבחרו להשתמש בו. ברוכים יהיו הצדיקים שיעשו כך.

עכשיו, אם החנות קונה 100 בקבוקי שמן, סך הכל החשבון שתקבל מהספק אכן ירד בשיעור ירידת המע"מ. אבל במכירה של בקבוק בודד לצרכן לא יהיה שינוי.. איפה ישאר ההפרש? בכיסו של המוכר כמובן.

יש אחרים שינצלו את ההזדמנות להעלות קצת את המחיר לפני מע"מ כך שהמחיר הכולל ישאר "יציב". חלקם בשקט, חלקם בקול רם. הגדיל לעשות עיתון הארץ שהזדרז לפרסם הודעה (צנועה כמובן) שהורדת המע"מ לא תפחית את מחיר העיתון אלא תשמש לאיזון העלויות ?! (או נוסח דומה).

נכון, אם תקנה מכונית, או דירה, או רהיטים אזי תהנה מן ההפחתה אם המחיר לא הועלה במקביל. אבל ברור ש"ההפסד" לאוצר בסך 2 מליארד שקל לשנה לא יגיע בשלמות לידי הצרכנים. רוצה לומר, ההפחתה לא תחולק בין כל תושבי המדינה אלא רק בין אלה המוכרים מוצרים זולים ואלה הרוכשים מוצרים יקרים.

ועכשיו הקבוצה השניה : זו החליטה על העלאה דרסטית של תעריפי המים כדי לממן פתוח של מקורות חדשים למים. אתעלם מהשאלה איפוא בדיוק הם היו ב -20 שנה האחרונות ואניח לרגע שהמצב אכן חמור. יש אמנם כסף לממן סגן שלישי בשכר בכל רשות מקומית, אבל אין כסף למים...

לא אתפלא אם העלאת מחיר המים למשפחה תאפיל על ההנחה שיקבלו במע"מ על הוצאות מחיה שוטפות.

אז אולי אפשר לוותר על הפחתת המע"מ שממילא לא תורגש ברוב הכיסים ולקחת את "עודף ההכנסות" המוצהר הזה לצורך פיתוח משק המים? ואם זה יותר מדי, אולי תעבירו חלק לרפואת שיניים לילדים בלי לחמוס את סל התרופות?

אני בטוח שיש עוד פתרונות יפים לא פחות, אבל הם מחייבים שיתוף פעולה וויתור על יחצנות פופוליסטית - אז זה לא יקרה, הכל ימשיך כרגיל.